פש"ר 1331/03

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת בין מיטב מעגלי פיקוח ובקרה בע"מ לבין און מיזוג אוויר הנדסה 1973 בע"מ ואון שירותי מיזוג אוויר 1975 בע"מ בנוגע לבעלות בטובין שסופקו על ידי מיטב לאון. מיטב טוענת כי סיפקה סחורה לאון אך לא קיבלה פיצוי ודורשת את החזרת הסחורה או את תמורתה. הטענה המרכזית מתמקדת ברעיון שימור הבעלות, כאשר מיטב טוען כי הנסיבות תואמות את הלכת קידוחי צפון, הקובעת כי במקרים של תנאי השעיה, הספק שומר על הבעלות בטובין עד לקבלת התשלום המלא. כונס הנכסים של און מתנגד לבקשה זו, וטוען כי הנסיבות אינן מצדיקות את החלת פסק דין קידוחי צפון וכי פרקטיקת הצדדים וכוונתם אינן תומכות בטענת הבעלות של מיטב. השופטת מסכימה עם טענות הכונס ומדגישה כי טענתו של מיטב נעדרת שחר ואינה מתיישבת עם כוונת הצדדים או עם המציאות המסחרית. השופט מדגיש את המבנה הדו-שלבי של הדיון המשפטי, הכולל תחילה קביעה האם קיים הסכם חוזי אמיתי לשמירת בעלות ולאחר מכן בחינת ההתנגשות בין פעולות קניין מהותיות לבין עקרונות מגבילים. ההחלטה נשענת על פרשנות פסק דין קידוחי צפון, שלדעת השופט יש ליישמה באופן מושכל ולא באופן גורף. השופט מגיע למסקנה כי מיטב לא עמדה בתנאים הנדרשים להחלת פסק דין קידוחי צפון, ועל כן הבקשה להחזרת הטובין או תמורתם נדחית.