ת"א 4620/08

תקציר

הסכסוך בין התובעים לנתבעים, שהם שכנים בבית משותף, הוביל לסכסוך שכנות סוער, שכלל התגרות הדדית והגשת תלונות במשטרה. התובעים טענו כי הנתבעים השמיצו אותם ופגעו בפרטיותם. הם גם ביקשו פיצוי על עבירות אלה. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד בגין נזקי רכוש, נזקים נפשיים והחמרה במחלת קרוהן שנגרמה לכאורה כתוצאה ממעשי התובעים. בית המשפט מצא את הנתבעים אשמים בלשון הרע בגין פרסומיהם ברשת אודות התובעים, לרבות סרטונים וכיתובי גנאי, וכן הודעות דוא"ל שנשלחו למקום עבודתו של התובע מר קרסוצקי. נמצא כי הפרסומים השפילו את התובעים וחשפו אותם לבוז וללעג. עם זאת, בית המשפט שקל את הנסיבות ומצא כי האמירות המכפישות שנאמרו במהלך אסיפות דיירים, על אף היותן גידופים וקללות, לא היו חמורות דיין כדי להצדיק פיצוי. באשר לפגיעה בפרטיות, קבע בית המשפט כי התקנת מצלמה נסתרת בחדר המדרגות, אף שלא נעשתה באופן סביר, הייתה מוצדקת כדי להגן על אינטרס קנייני של הנתבעים ואינה מהווה עבירה על חוק הגנת הפרטיות. עם זאת, הפצת הסרטונים ברשת והפרסומים הנלווים אליהם, אשר השפילו את מר קרסוצקי, היוו פגיעה בפרטיות שבגינה חויב מר סמדר בתשלום פיצויים. בתביעה שכנגד מצא בית המשפט כי מר קרסוצקי אכן פגע ברכושם של הנתבעים וגרם להם נזק לא ממוני בשל התנהגותו האובססיבית. מר קרסוצקי חויב לפצות את הנתבעים בגין עלות תיקון הנזק לרכוש ונזקים לא ממוניים נוספים. בית המשפט דחה את תביעת הנתבעים לנזק נפשי ולהחמרת מחלת קרוהן אצל גב' סמדר, שכן חוות דעת המומחים לא ביססו קשר סיבתי. הן התביעה והן התביעה שכנגד התקבלו באופן חלקי. מר סמדר חויב לשלם לתובעים סך של 130,000 ₪, ואילו מר קרסוצקי חויב לשלם לנתבעים 36,264 ₪ בגין נזקי רכוש ו-20,000 ₪ נוספים בגין נזק לא ממוני. התביעה נגד גב' קרסוצקי נדחתה. כל צד היה אמור לשאת בהוצאותיו המשפטיות. סכומי פסק הדין היו אמורים להיות משולמים עד ליום 10.1.2013.