ע"א 380/77

תקציר

בחוזה משנת 1974 הסכימו המערער ושני המשיבים לנהל יחד עסק של סוכנות ביטוח, אך מריבה הובילה לפרישתו של המערער ולהעברת מניותיו למשיבים בשנת 1976. עם זאת, המשיבים לא שילמו למערער כמובטח, ולאחר מחלוקת שלח המערער מכתב לסוכני המשנה של החברה בו הודיע על פרישתו ועל פתיחת עסק ביטוח משלו. המשיבים ביטלו את ההסכם עקב הפרתו של המערער, מה שהוביל לתביעתו לתשלום. בית המשפט המחוזי דחה את טענת המערער, וגם הערעור נדחה. השופטים קבעו כי פעולת המערערת פגעה בחברה והיוותה הפרה יסודית של החוזה, המצדיקה את ביטול המשיבים. לטענתם, מכתבו של המערער פגע בשמה הטוב של החברה ובלקוחותיה והפך את אכיפת החוזה לבלתי צודקת. בנוסף, ההפרה נחשבה מהותית שכן היא השפיעה באופן משמעותי על פעילות החברה, ולמשיבים הייתה הזכות לבטל את החוזה כולו. השופטים הסכימו כי יש לדחות את הערעור, כאשר לשופט יצחק כהן היו ספקות מסוימים, אך בסופו של דבר הסכים עם חבריו. למערער, על אף היותו המפר, עשויה להיות תביעה להשבת רכוש, אך תביעתו הייתה לתשלום חוזי, שלא נענתה. המערערת חויבה לשאת בהוצאות המשיבים.