ע"ב 4706/06

תקציר

התובע, עובד שהגיע לישראל כדי לעבוד אצל הנתבעת מס' 1, ערער על מעסיקו והגיש תביעה לתשלומים שונים הנובעים מעבודתו. הוא טען כי הנתבעת מס' 1 הייתה מעסיקתו בפועל למרות טענותיה כי גויס לעבודה באטריום. בית הדין הסכים עם התובע וקבע כי הנתבעת מס' 1 אכן הייתה מעסיקתו, שכן מהראיות עולה כי היא העסיקה אותו, שילמה לו והייתה לה זכות לפטרו. בית הדין קיבל חלקית את תביעת התובע לגמול שעות נוספות. נמצא כי התובע עבד שעות נוספות מעבר לעשר שעות ביום, ורכיב הפרמיה בתלושי השכר שלו אכן היה פיקטיבי, המייצג שעות רגילות ולא גמול שעות נוספות. הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות להפרכת טענות התובע בדבר שעות עבודתו, ולפיכך פסק לו בית המשפט 5,280 ₪ בגין גמול שעות נוספות. בית המשפט דחה את תביעת התובע לתמריץ אי היעדרות, שכן הוא לא הוכיח כי שכרו שולם בהתאם לטבלאות השכר הרלוונטיות, דבר שהיה תנאי מוקדם לקבלת תמריץ זה. גם התביעה לתשלום דמי משק נדחתה, שכן לא ניתן היה לפדות זכות זו לאחר סיום יחסי העבודה. באשר לתביעה בגין אי הפרשות לקופת גמל, הסכים בית הדין עם הנתבעים כי החלטת ממשלה בעניין זה התקבלה רק לאחר סיום העסקתו של התובע. עם זאת, ההסכם הקיבוצי חייב מעסיק להפריש לקרן פנסיה, ולכן פסק בית הדין לתובע 2,668 שקל, המהווים 4% משיעור שכר המינימום לתקופת עבודתו. בית המשפט קיבל את תביעת התובעת לפדיון חופשה והורה לנתבעת מס' 1 לשלם 3,150 ₪, מאחר שלא המציאה פנקס חופשות או ראיה לתשלום דמי חופשה. תביעת התובעת לדמי הבראה התקבלה אף היא, והנתבע מס' 1 חויב לשלם 3,498 ₪. עבור דמי חגים, בית המשפט מצא כי התובע היה צריך לקבל שכר עבור חמישה ימים ופסק לו 163 ₪, שהנתבעים עדיין חייבים לו. התובע תבע פיצויי פיטורים, וטען כי עזב את עבודתו עקב תנאי עבודה קשים. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו מאחר והתובע לא נתן הודעה מוקדמת או התראה על כוונתו להתפטר, ובמקום זאת התפטר בפתאומיות. בית המשפט דחה את הטענות להחזר ניכויים וקיזוזים שלא כדין בגין אי מתן הודעה מוקדמת על התפטרות, שכן הן לא נכללו בכתב התביעה ולא הוחלו במקרה זה. בסיכומו של דבר, חויבה הנתבעת מס' 1 לשלם לתובע 5,280 ₪ בגין גמול שעות נוספות, 2,668 ₪ בגין אי הפרשות לקרן פנסיה, 3,150 ₪ בגין פדיון חופשה שנתית, 3,498 ₪ בגין דמי הבראה ו-163 ₪ בגין דמי חגים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית משנת 2003. יתר התביעות נדחו, ולא נפסקו הוצאות בשל אופייה החלקי של הצלחת התובע.