ע"א 19225-11-16

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור ומצדד בפסק דינו של בית משפט קמא. ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא וקביעות מהימנותו נתמכים בראיות מוצקות ובהסברים מפורטים. עיקר המחלוקת נסובה סביב גרסאות סותרות לאירועים שהובילו לתאונה, כאשר בית משפט קמא מעדיף את גרסתו של מר פישר על פני זו של מר קופרמן. ערכאת הערעור מסכימה עם הערכת המהימנות של בית משפט קמא ואינה מוצאת עילה להתערב בממצאיו העובדתיים. המערערים, שהיו התובעים בתביעה המקורית, נושאים בנטל ההוכחה ולא הציגו חוות דעת מומחה או ראיות לתמיכה בטענותיהם. גם טיעוניהם אינם משכנעים ומסתמכים יותר על ההיגיון של גרסתם מאשר על הוכחות. בית המשפט גם דוחה את הנחותיהם ומסקנותיהם שלא על סמך ראיות שהוצגו במהלך המשפט. זאת ועוד, בית המשפט מוצא כי קביעותיו של בית משפט קמא באשר למרחק שבין מקום התאונה לבין הצומת רלוונטיות ותומכות בעדותו של מר פישר תוך הטלת ספק במהימנותו של מר קופרמן. הימנעותם של המערערים מלהציג ראיות טכניות לסתור ממצאים אלה במהלך המשפט מחלישה עוד יותר את טענתם. בסיכומו של דבר, הערעור נדחה, והמערערים נדרשים לשלם למשיבים 3,600 ₪ דמי ערעור.