ת"ק 24589-11-19

תקציר

זהו סיכום פסק הדין. התובע, בעל בית בקדימה צורן, תבע את שכניו (הנתבעים) על כך שעלי העץ שלהם נפלו לחצר ביתו. הוא טען כי העלים שנשרו גרמו לו להוצאות ניקיון נוספות ולעוגמת נפש ודרש פיצוי בסך 5,000 שקל. הנתבעים טענו כי העץ שלהם לא פלש לרכושו של התובע וכי ייתכן שהרוח העיפה עלים מעצים אחרים לחצר ביתו. עוד הדגישו כי התובע ידע על העץ לפני שבנה את ביתו והבריכה בסמוך והיה עליו לצפות לעלים. בית המשפט מינה מומחה אגרונום כדי להעריך את המצב ולתת פתרונות. המומחה מצא כי העץ של הנתבעים היה המקור לנדידת העלים, אך הוא לא התרשל בתחזוקת העץ. הם גזמו אותו והתקינו יריעה כדי למזער את נשירת העלים לחצר ביתו של התובע. המומחה המליץ להמשיך בגיזום ולהחליף את היריעה ביריעה טובה יותר כדי לאפשר מעבר רוח. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה, וקבע כי הנתבעים לא התרשלו ועשו די כדי למנוע נשירת עלים. בית המשפט קבע כי הפתרונות המבוקשים על ידי התובע היו בלתי מידתיים ובלתי סבירים, מה גם שהוא ידע על העץ בעת בניית הבריכה שלו. עוד ציין בית המשפט כי התובעת לא הוכיחה את גובה הנזק, ולא נטענה עוגמת נפש בכתב התביעה. לסיכום, התביעה לפיצויים נדחתה מאחר והתובע לא הוכיח רשלנות, מטרד או נזק. שני הצדדים יישאו בהוצאותיהם המשפטיות.