הפ"ב 21549-08-16

תקציר

המשיב ביקש לבטל פסק בוררות שיורה להם לשלם למבקש סכום כספי כפי שהוערך על ידי הבורר בגין המטרד והפגיעה בפרטיות שנגרמו על ידי המשיב. המשיב טען כי הבורר חרג מסמכותו, כי הבורר לא שקל את כל טענות הצדדים, כי הם מנועים מלהגיש בקשה לביטול פסק הבורר, כי פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור וכי קיים עיוות דין. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשת המשיב. הסכם הבוררות העניק לבורר סמכויות נרחבות, לרבות הסמכות לפסוק פיצוי כספי, וטיעוני הצדדים בפני הבורר נגעו גם לעניינים כספיים. משכך, עמד הבורר בגדר זכויותיו, ואין לקבל את טענות המשיב כי חרג מסמכותו. בית המשפט גם לא מצא טעם בטענותיו האחרות של המשיב. הבורר פטור מהדין המהותי ומהכללים הפרוצדורליים, וניכר מפסק הבוררות כי בחן את כל השיקולים הנדרשים. זאת ועוד, טענות המשיב עולות כדי ערעור, דבר שאינו ישים במקרה זה, וההסכם בין הצדדים קובע כי אין באפשרותם להתנגד לאישור פסק הבוררות. פסק הבוררות אינו פוגע בתקנת הציבור, שכן ניתן ליישב את המחלוקת בפיצוי כספי, והעובדה שהבנייה בוצעה ללא היתר אינה שוללת את זכויותיו הקנייניות של הצד השני. לבסוף, בית המשפט לא מצא עיוות דין במקרה זה, וציין כי טענות המשיב הן רטרואקטיביות וכי גרסתו של המבקש לאירועים סבירה יותר.