ת"א 2515-11-21

תקציר

התובע, שרכב על אופנוע לא מבוטח, החליק על כתם שמן בכביש ברמת גן ותבע את העירייה בגין רשלנות. שאלת המפתח הייתה האם העירייה קיימה סיורים סדירים לזיהוי והסרת מפגעים, כנדרש בחוק. השופט פסק לטובת התובע וקבע כי העירייה לא נקטה אמצעי זהירות סבירים למניעת התאונה. הראיות הראו כי כתם השמן היה נוכח במשך זמן מה ולא היה דליפה לאחרונה. טענת ההגנה של העירייה כי לא הייתה מודעת לכתם נדחתה, שכן לא ביצעה סיורים מספיקים כדי לזהותו. כמו כן, השופטת קבעה כי התובע לא התרשל באופן תורם וקיבלה את גרסתו לאירועים. בהתייחס לפיצויים, פסק השופט לתובע 25,000 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר, בהתבסס על הכנסותיו המשתנות לפני התאונה והשפעת פגיעתו על כושר השתכרותו. לגבי הפסדי שכר עתידיים קיבלה השופטת את שכרו החודשי של התובע בסך 8,000 שקל וחישב הפסד אקטוארי חלקי, שהסתכם ב-151.5 אלף שקל. השופטת דחתה את בקשת התובע לפיצוי נוסף בגין הפסדי פנסיה וגמל, שכן אלה כבר נלקחו בחשבון בחישוב הפסדי השכר. הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות, וכן הוצאות בגין חוות דעת מומחה, פוצו ב-20,000 ₪. כמו כן נפסקו לתובע 25,000 ₪ עבור סיוע לצד שלישי במהלך החלמתו. לבסוף פסקה השופטת פיצוי של 120,000 ₪ בגין נזק לא ממוני, בהתחשב בניתוחים שעבר התובע, החלמה ממושכת ונכות לצמיתות. בסך הכל חויבה העירייה לשלם לתובע 341,500 שקל, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. השופט הדגיש את החשיבות בכך שעיריות יקיימו סיורים שוטפים למניעת תאונות ולשמירה על בטיחות המרחב הציבורי. ההחלטה הדגישה את חובת הזהירות של העירייה ואת הימנעותה מנקיטת אמצעי זהירות סבירים, והדגישה את השלכות הרשלנות בתחזוקת הרחובות הציבוריים.