ת"א 870/92

תקציר

התובע, יוסף חאיק, תבע את מעסיקו, הנתבע יואל חנן בע"מ, ואת בתי הזיקוק לנפט בע"מ, בגין רשלנות שגרמה לדליפת גז שגרמה לו לפציעה. הנתבעים טענו כי הצד השני היה אחראי לאמצעי הבטיחות שהובילו לאירוע. בית המשפט מינה מומחה רפואי שיעריך את מצבו של חאיק ויקבע את הקשר הסיבתי בין חשיפתו לגז לבין אבחנת האסתמה שלו לאחר מכן. מהראיות עולה כי התובע עבד עם קצין הבטיחות של בתי הזיקוק, ראובן רונן, ועובד נוסף של חברת יואל חנן בע"מ בסמוך לדליפת גז. שני הנאשמים לא דאגו לכך שהעובדים ישתמשו בציוד בטיחות מתאים, ובפרט במסכות גז. תקנות הבטיחות של בתי הזיקוק חייבו את העובדים לעטות מסכות במצבים כאלה, וקצין הבטיחות היה צריך לוודא את השימוש בהן. השופט מצא כי בתי הזיקוק אחראים באופן מלא לאירוע. הם לא יישמו את אמצעי הזהירות הדרושים, למרות שסיווגו את האזור כ"מסוכן במיוחד". יתר על כן, החוזה בין יואל חנן בע"מ לבין בתי זיקוק לנפט בע"מ לא שחרר את האחרונה מכל אחריות; תחת זאת, צוין כי יואל חנן בע"מ תשפה את בתי הזיקוק רק במקרים בהם היא חבה כמעסיקה. מאחר שנזקי התובע נבעו מרשלנותם הבלעדית של בתי הזיקוק, לא חלה על יואל חנן בע"מ חובה לשפות את בתי הזיקוק לנפט בע"מ. בסופו של דבר קבע השופט כי בתי זיקוק לנפט בע"מ היא האחראית הבלעדית לפיצוי התובע ודחה את התביעה נגד יואל חנן בע"מ. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם המשפטיות. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ביום 23.3.2000.