LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בש"פ 1731/07

החלטה עליון

📋
מספר הליך1731/07
📂
סוג הליךבש"פ
📅
תאריך6 במרץ 2007
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםאברהם ממן נ' מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםס' ג'ובראן

תקציר

המקרה מציג משחק גומלין מורכב של עקרונות הנוגעים למעצר, שיקום ונסיבות פרטניות במסגרת סדר הדין הפלילי והפסיקה הישראלית. החלטת בית המשפט מדגישה כמה עקרונות יסוד משפטיים ומתווה את גבולות החדשנות המשפטית בהקשר של מעצר ואמצעים חלופיים. **עקרונות משפטיים המוטמעים בהחלטה:** 1. **חזקה לטובת מעצר בעבירות חמורות:** - בהתאם לפסיקה המקובלת, בית המשפט מאשר כי כאשר לנאשם יש עבר פלילי משמעותי, במיוחד בעבירות אלימות ורכוש, והוא מבצע עבירות במהלך עונשי מאסר תלויים ועומדים, הסכנה לשלום הציבור מצדיקה את המשך המעצר. - ההחלטה מדגישה כי *מעצר אינו רק ענישה* אלא בעיקר מבקש *להבטיח את שלום הציבור ואת שלמות ההליך השיפוטי*. חומרת העבירות ואופיין, יחד עם הסיכון לחזרה לפשע, מעדיפים מטבעם מעצר. 2. **עיתוי והזדמנות לחלופות שיקומיות:** - בית המשפט חוזר על העיקרון המושרש היטב לפיו *שיקול השיקום כחלופת מעצר שמור בדרך כלל לשלב העונש*. על פי ההלכה התקדימית (למשל, ע"פ 4068/03 ירון אלהרר), בחינת אמצעי שיקום במהלך מעצר לפני משפט היא חריגה, ורק *בנסיבות חריגות* ניתן להתייחס לחלופות כאלה מוקדם יותר. - עיקרון זה שומר על היררכיה שבה ההתמקדות נשארת תחילה בקביעת נחיצות המעצר לפני בחינת אפשרויות שיקום, ובכך שומרת על שלמות תהליך קבלת ההחלטות במעצר. 3. **חריגות ושקלול נסיבות:** - בית המשפט מדגיש כי *שחרור לצרכי שיקום הוא סטייה מהנורמה*, הדורשת *הערכה מקיפה וספציפית למקרה*. גורמים כמו *חומרת העבירה, היסטוריה פלילית, סכנה לחברה, מוטיבציה לטיפול וסיכויי הצלחה* הם מכריעים. - בית המשפט מדגיש את *החשיבות של הערכה פרטנית*, העולה בקנה אחד עם העיקרון הרחב יותר של מידתיות במשפט הפלילי. **חידושים משפטיים והבהרות בולטות:** - **חיזוק העיתוי ההיררכי בהערכת מעצר ושיקום:** - ההחלטה משרטטת *היררכיית תזמון* ברורה, ומדגישה כי *שיקולי שיקום עולים בקנה אחד עם שלב גזר הדין* אלא אם כן מתקיימות נסיבות חריגות. זה מבהיר את הגישה הפרוצדורלית ומגביל הסטה מוקדמת או לא מוצדקת לאמצעי שיקום. - בהירות כזו מסייעת בסטנדרטיזציה של הפרקטיקה, ומבטיחה שהחלטות המעצר לא יופחתו בטרם עת או באופן לא ראוי על ידי סיכויי שיקום. - **דגש על תפקידו של שירות המבחן:** - בית המשפט מתייחס ל*תועלת המוגבלת של דוחות מבחן בשלב קדם המשפט*, אלא אם כן המקרה מציג *עמימות חריגה*. בית המשפט מדגיש את *חשיבות ההערכה הישירה של בית המשפט* ומכיר ב*מגבלות המשאבים של שירותי המבחן*, ותומך בשימוש ממוקד בהם. - זה משקף *שימוש יעיל ונבון במשאבי מומחים*, העולה בקנה אחד עם עקרון הכלכלה השיפוטית והצורך של בתי המשפט להסתמך על אמצעי ראייתי זמינים כדי לקבל החלטות מעצר בזמן. - **סטנדרט משפטי לשחרור על סמך מוטיבציה שיקומית:** - תוך הכרה בנכונותו של המערער לעבור גמילה, בית המשפט מבהיר כי *נכונות כזו לבדה אינה מספיקה* לשחרור מוקדם, במיוחד לנוכח *עבר פלילי חמור וסכנה לציבור*. זה מחזק את *הקריטריונים המחמירים* לשחרור על בסיס שיקום, ומדגיש כי *יש להשלים את המוטיבציה על ידי גורמים אחרים כגון הערכת הסיכון*. - **אישור מחדש של דוקטרינת החריגות:** - הסתמכותו של בית המשפט על תקדימים (למשל, ע"פ 163/05 שלמה זאדה וס"פ 7511/06 ז"מ) מחזקת את העמדה הדוקטרינרית לפיה *חריגים לכלל המעצר מתפרשים בצמצום*. זה מחזק את *עקרון הוודאות המשפטית* ושומר על גישה זהירה כלפי שלילת חירותם של יחידים. **סיכום העקרונות והחידושים המשפטיים:** - מעצר המבוסס על שיקולים של ביטחון הציבור נותר בעל חשיבות עליונה בעבירות חמורות, חוזרות לפשע או מסוכנות, כאשר הפגיעה בחירותו מתגברת רק במקרים חריגים ביותר. - *העיתוי* של בחינת אמצעי שיקום מובהר מבחינה דוקטרינרית לטובת *שלבים שלאחר הרשעה*, אלא אם *נסיבות יוצאות דופן* מכתיבות אחרת. - גישת *ההערכה האינדיבידואלית*, הסוקרת גורמים כגון סכנה, היסטוריה פלילית, מוטיבציה וסיכויי טיפול, ממשיכה להיות אבן פינה. - *שיקול הדעת השיפוטי* מדגיש את האיזון הזהיר בין אינטרסים חברתיים, זכויות הפרט והתועלת הראייתית של דוחות עזר, כגון הערכות מבחן. - אישורו המחודש של בית המשפט לפסיקה הקיימת וחיזוק הגבולות הפרוצדורליים מחזקים את היציבות המשפטית ואת יכולת החיזוי של פרקטיקות המעצר והשיקום, ומדגימים את העמדה השיפוטית בדבר שמירה על גישה זהירה ועקרונית לשלילת חירות. לסיכום, החלטה זו מדגימה היצמדות לעקרונות משפטיים בסיסיים תוך התוויית גבולות הגמישות החדשנית במדיניות המעצר, חיזוק היררכיית השיקולים והדגשת החשיבות של הערכות מבוססות ראיות ספציפיות למקרה באיזון בין סיכויי השיקום האישיים לבין ביטחון החברה.

חקיקה מקושרת

חוק העונשיןפקודת התעבורהתקנות התעבורה

בש"פ 1731/07 אברהם ממן נ' מדינת ישראל, עליון (6.3.2007)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית