ע"מ 2032-03-16

תקציר

הערעור מבקש לערער על החלטת ועדת הערר של מינהל מס רכוש, שסירבה להאריך את המועד האחרון להגשת תביעה לפיצויים מקרן מס רכוש ופיצויים הממשלתית (הקרן) בגין תשלומים ששולמו למבוטח שרכושו נפגע במהלך מלחמה. המבטחת טענה כי זכותה לשיפוי מהקרן אינה תלויה בזכות לקוחה, ולכן אין להטיל עליה את אותן מגבלות סטטוטוריות כמו הלקוח. עוד ביקשה המבטחת מבית המשפט להאריך את המועד לערעור על החלטה קודמת של הקרן לשלם ללקוח רק חלק קטן מהנזק הנתבע, וכן לתקן את ההחלטה בהתבסס על פסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון. השופט הרי קירש פותח ומציין כי זכות ההחלפה של המבטחת נגזרת מזכותו של לקוחה, ולכן אינה עצמאית. הדבר נתמך בפסקי דין קודמים ובספרות משפטית, הקובעים כי זכותו של מבטח לאחר החלפה היא זכות מוקנית, ולכן המבטח נכנס לנעליו של המבוטח. כתוצאה מכך, מוטלות על המבטח אותן מגבלות ומועדים כמו המבוטח, לרבות החובה להגיש תביעה תוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק. השופטת מסכימה עם ועדת הערר כי תביעת המבטחת הוגשה מאוחר מדי וכי לא היו נסיבות המצדיקות הארכה. טענת המבטחת כי היה על הקרן להאריך את המועד בעקבות פסיקה רלוונטית של בית המשפט העליון נדחית, שכן השופט מציין כי הקרן אינה מחויבת להאריך מועדים בכל מקרה בו ניתן פסק דין חדש. השופט מדגיש את דחיפותן של תביעות נזקי רכוש, המטופלות בנסיבות חריגות במהלך מלחמות או פעולות צבאיות, ואת הצורך של האזרחים והרשויות לפעול בנחישות. חוסר הפעולה של המבטחת במשך מספר שנים לאחר הנזק, ללא כל הסבר מניח את הדעת, הוא אפוא בלתי סביר. יתר על כן, השופט קובע כי החלטתה הקודמת של הקרן לשלם למבוטח סכום מסוים לא הייתה ניתנת לערעור מצד המבטחת, שכן המבטחת טרם נכנסה לנעליו של הלקוח בכך ששילמה לו תגמולי ביטוח. גם אם ניתן היה לערער על ההחלטה, הזמן לעשות זאת חלף. השופט דוחה גם את בקשת המבטחת לתקן את החלטת הקרן בהתבסס על פסיקת בית המשפט העליון מהעת האחרונה, ומסכים עם הוועדה כי ההחלטה לא הייתה שגויה וכי הפסיקה אינה חלה רטרוספקטיבית על מקרה זה. לסיכום, השופט קירש אינו מוצא פגם בהחלטת ועדת הערר ודוחה את הערעור. המבטח נדרש לשלם את הוצאות המשפט של הקרן.