סע"ש 59156-06-19

תקציר

התובע, עובד הנתבעת, תבע הפרשי שכר וגמול בגין עבודה בשעות נוספות, עבודה בשבתות ובחגים, פיצויי פיטורים והפקדות לקופות גמל. התובע עבד שעות נוספות, לעיתים קרובות מעל 300 שעות בחודש, והנתבעת שילמה לו גמול שעות נוספות אך בשיעורים נמוכים מהזכאות החוקית. בית המשפט קיבל את חישובי התובע לגבי השעות הנוספות שלו, ומצא כי הנתבע לא הפריך אותם כראוי. עם זאת, בחודשים שבהם דוחות נוכחות לא היו זמינים, בית המשפט החיל חזקה משפטית, והגביל את השעות הנוספות ל-60 בחודש. התובעת הייתה זכאית גם לפיצוי בגין אי תשלום פיצויי פיטורים והפקדות לקופות גמל. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע 9,579 ₪ כפיצוי בגין הפקדות לפיצויי פיטורים ו-9,748 ₪ כפיצוי בגין הפרשות גמל. בנוסף, הנתבעת נדרשה להפקיד 6,019 ₪ בפיקדון העובדים הזרים של התובעת, או לשלם סכום זה ישירות לתובע אם היו קשיים מעשיים בביצוע ההפקדה. תביעותיה של התובעת לדמי הבראה, דמי חגים והודעה מוקדמת לעובד צלחו ברובן, כאשר הנתבעת חויבה לשלם 1,206 ₪ כדמי הבראה, 6,717 ₪ כדמי חגים ו-1,500 ₪ כפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העסקה. תביעת התובעת לפיצוי נוסף בגין תלושי שכר לא מספקים נדחתה. באשר לתביעתה שכנגד של הנתבעת, דחה אותה בית המשפט וקבע כי התובעת לא הצליחה להוכיח כי שילמה כספים כלשהם לרשות המסים דווקא ביחס לנתבע. לחילופין, ציין בית המשפט כי הוא עשוי לפטור את הנתבע מהחובה לפרוע מיסים ששולמו ביתר, בהתחשב בנסיבות המקרה. בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 62,279 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה. כמו כן חויב הנתבע לשאת בהוצאות התובע בסך 7,000 ₪.