ע"מ 32033-01-17

תקציר

המערערת, שרכשה דלק וניכתה מס תשומות, ערערה על החלטת המשיב להטיל עליה כפל מס וקנס מנהלי. המשיב ביסס את החלטתו על כך שהחשבוניות בהן השתמשה המערערת לצורך ניכוי מס התשומות הוצאו שלא כדין. הצדדים לא חלקו על כך שהחשבוניות הוצאו שלא כדין; המערערת טענה כי היא ומנהלה לא היו מודעים לכך. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי המערערת ומנהלה ידעו שהחשבוניות הוצאו שלא כדין, ולפיכך אישר את החלטת המשיב להטיל כפל מס. בנוסף, בית המשפט מצא כי גרסתו של המנהל לאירועים הייתה תמימה ולא אמינה, מה שמצביע על כך שהוא לפחות חשד שהחשבוניות בעייתיות ונמנע במכוון מבירור תקינותן. בכך אישר בית המשפט גם את החלטת המשיב להטיל קנס מינהלי, נוכח חומרתם ושיטתיותם של מעשי המערער. בית המשפט דחה את טענת המערערת כי המשיב התרשל בביצוע הבדיקות והיה עליו להתריע בפניה על החשבוניות המזויפות, תוך שהוא מדגיש כי על הרוכש מוטלת האחריות לוודא את תוקפן של החשבוניות. לבסוף, הורה בית המשפט למערערת לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪.