ע"ע 383/08

תקציר

בית הדין קיבל חלקית את ערעורו של עובד בעניין גמול עבודה בשעות נוספות והוצאות. העובד תבע גמול שעות נוספות עבור השנים 2004 עד 2006, שבית הדין האזורי דחה בקובעו כי ראיות העובד – סיכום שעות חודשי – אינן מספיקות. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי הצגת רשימת שעות העבודה החודשית של העובד בשנים 2005 ו-2006, לצד תצהירו המסביר את מקור הרשימה, העבירה את נטל ההוכחה למעסיק. מאחר שהחברה לא חקרה את העובד חקירה נגדית ולא הציגה ראיות משלה, הוכחה טענתו של העובד בגין שנים אלו. עם זאת, בשנת 2004, היעדר רישומים מפורטים של העובד גרם לכך שהוא לא הוכיח את טענתו במידה מספקת. בית הדין גם אישר את החלטת בית הדין האזורי לפיה העובד התפטר ולא פוטר, כלומר אינו זכאי לפיצויי פיטורים. כמו כן, מאחר שהעובד התפטר באופן ברור ולא היה זכאי להודעה מוקדמת, נדחתה גם תביעתו לשיקול הודעה מוקדמת. באשר להוצאות, חויבה החברה לשלם לעובד סכום מופחת של 3,500 ₪ בתוספת מע"מ בגין ההליכים בבית הדין האזורי, ואילו העובד חויב לשלם לחברה סכום מופחת באותו שווי בגין הערעור. כמו כן חויבה החברה לשלם לעובד 9,850 שקל בגין עבודה בשעות נוספות בשנים 2005 ו-2006, בצירוף הפרשי הפרשים וריבית. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות הצדדים, ולחברה ניתנו 30 יום לשלם לעובד, ולאחר מכן הסכום יגדל עם הפרשים צמודים וריבית.