ת"א 72047-07-19

תקציר

הסכסוך נסוב סביב פירוק שיתוף במקרקעין הכולל מגרש תעשייתי ומבנה חד קומתי הממוקם באזור התעשייה סגולה. התובעים, שבבעלותם שני שלישים מהנכס, מבקשים לפרק את השותפות באמצעות מכירת הנכס כולו לכל המרבה במחיר, ואילו הנתבע, שהוא בעל השליש הנותר, מתנגד לכך ומציע לחלק את הנכס לבתים משותפים. השאלה העיקרית הניצבת בפני בית המשפט היא כיצד לפרק את השותפות באופן הוגן התואם את הסכם השיתוף משנת 1997. שאלה משנית נוגעת לפרשנותו של הסכם השיתוף, בפרט לעניין חלוקת הבניין, כאשר התובעים טוענים כי הנתבעת נהנית מיתרון בהסדר הנוכחי. לאחר בחינת הראיות ובחינת חוות דעת המומחים, מגיע בית המשפט למסקנה כי הצדדים התכוונו במקור שהחלוקה הנוכחית של המבנה תהיה קבועה. עוד עולה כי התובעים לא ערערו על הסדר זה במשך למעלה משני עשורים. משכך, בית המשפט קובע כי יתרונו של הנתבע בחלוקת קומת הקרקע הוסכם ואינו יכול להיחשב בלתי הוגן כעת. באשר לפירוק השותפות, על התובעים מוטל נטל ההוכחה כי חלוקה בעין תגרום להפסד מהותי, המהווה תנאי מוקדם לפירוק השותפות בדרך של מכירה. בית המשפט מוצא כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות להפסד כזה. בהשוואה למצב הנוכחי, רישום הנכס כבית משותף לא יגרום להפסד ניכר, מה גם שהוא שומר על זכויות הבעלות של הצדדים. זאת ועוד, בית המשפט מדגיש את ההעדפה החקיקתית לחלוקה בעין ואת היעדר ראיות ההפסד המשמעותיות. טענת התובעים בדבר אובדן הרווח הפוטנציאלי ממכירת הנכס כולו ליזם אינה מספיקה כדי להצדיק מכירה. בית המשפט דוחה גם את הרעיון כי יש להתייחס באופן שונה לנכס המשמש להשקעה מנכס למגורים מבחינת פירוק. מאחר שהתובעים לא ביקשו רישום בתים משותפים כסעד חלופי, ובהיעדר תביעה שכנגד מצד הנתבעת, פוסק בית המשפט בתביעת התובעים לפירוק שיתוף במכירה. תחת זאת, היא מורה על פירוק השותפות על ידי רישום הנכס כבית משותף, דבר העולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק והמלצות המומחה. התובעים אחראים להוצאות הנתבע ולחלק משכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט, בסך כולל של 40,000 ₪.