בג"צ 299/62

תקציר

השופט ברנזון נתן את פסק דינו של בית המשפט במקרים אלה, שעסק במספר בקשות של מעסיקים שעובדיהם פנו לממונה על גביית השכר בבקשה לצוות לתשלום שכר. המעסיקים טענו כי לנציב אין סמכות לשמוע עדויות ולשקול ראיות. בית המשפט קבע כי בעוד שהנציב יכול לשמוע עדות אם עדים הופיעו מרצונו, אין לו סמכות לכפות על עדים להופיע ולהעיד, או לקיים שבועה. תפקידו של הנציב היה לספק אמצעי מהיר לפתרון סכסוכי שכר, והוא לא היה בית משפט או גוף שיפוטי. פסק הדין התייחס גם להיקף סמכותו של הנציב ביחס לתקופות עבודה ספציפיות, וקבע כי לנציב לא הייתה סמכות לדון בתביעות בגין תקופות בהן העובד לא עבד לאחר פיטורים. בנוסף, דן בית הדין במעמדם של מנהלים כלליים כשכירים ובהשפעת חוזה עבודה שנעשה מחוץ לישראל על סמכותו של הממונה. בסופו של דבר נדחו הבקשות, והעניינים הוחזרו לממונה על גביית השכר לדיון לגופו של עניין. המבקשים חויבו בהוצאות המשיבים. השופט לנדוי הסכים עם פסק דינו של השופט ברנזון והוסיף כמה הערות בנוגע להשפעת הפיטורים על יחסי העבודה.