ת"א 60553-06-13

תקציר

הבנק סירב לבצע שירותים מסוימים עבור לקוח, שהגיש בקשה לצו מניעה זמני. הלקוח, ספק שירותי מטבע, טען כי סירובו של הבנק אינו סביר שכן אין לו יסוד להניח כי פעילות הלקוח כרוכה בהלבנת הון. הלקוח ביקש לנהל את חשבונו ללא הגבלות, כפי שהיה נהוג מאז פתיחתו בשנת 2011, עד להחלטה בהליך העיקרי. מנגד, טען הבנק כי פעילות הלקוח נעדרת היגיון עסקי ומהווה ניסיון לעקוף את החוק. הוא הצביע על כמה פעילויות חשודות, בהן פדיון צ'קים במקום ניכיון, שירות ללקוחות בעלי עבר פלילי והתחמקות מחובת דיווח. בית המשפט פסק לטובת הלקוח, וציין כי הבנק לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו לפעילות הלבנת הון. עדותו של הלקוח הייתה מפורטת ונתמכה במסמכים, ואילו טענות הבנק התבססו על ספקולציות ופרשנות של קצין הציות של הבנק שלא היה לה בסיס בכתב. בית המשפט הדגיש כי לבנק חובת אמון ותום לב כלפי לקוחותיו, אותה הפר בכך שלא סיפק הסבר בכתב להגבלות. כמו כן, טענות הבנק בדבר התחמקות לכאורה של הלקוח מחובת דיווח ומתן שירות ללקוחות פליליים הופרכו על ידי הלקוח. מאחר שהלקוח הוכיח סיכויי הצלחה גבוהים בהליך העיקרי ומאזן הנוחות נוטה לטובתו, נעתר בית המשפט לצו המניעה הזמני, והורה לבנק לאפשר ללקוח להפעיל את חשבונו ללא הגבלה עד להודעה חדשה. כמו כן נדרש הבנק לכסות את הוצאות הלקוח שנגרמו לו במהלך ההליך, בסך 30 אלף שקל.