ה"פ 19594-02-14

תקציר

המבקשת ביקשה למנוע מהמשיבה מס' 1 להתקשר עם המשיבה מס' 2 לשדרוג מערכת ביוב אזורית, וביקשה כי בית המשפט יוציא צו מניעה שיאסור על המשיבה מס' 1 להתחיל בעבודות הקשורות למכרז. המבקשים טענו כי הצעתם, שהייתה הזולה ביותר, נדחתה שלא כדין משום שלא צירפו הסכם חתום עם קבלן משנה, כנדרש בתנאי הסף שנקבעו במכרז. המבקש טען תחילה כי צורף ההסכם החתום אך בהמשך חזר בו והודה כי לא כך היה. בית המשפט מצא כי טענת המבקש נפגעה על ידי הצגת עובדות לא מדויקות – המבקש לא צירף את ההסכם החתום, טענת המבקש כי מועד פתיחת המכרז לא הוכרז אינה נכונה, וגם טענת המבקש כי צורפה הצעת קבלן אינה נכונה. בית המשפט קבע כי הדרישה להציג את ההסכם החתום היא תנאי סף סביר, שמטרתו להבטיח את קיומו של ניסיון בעבודות קידוח. מאחר שתנאי זה צוין במפורש כדרישת סף במסמכי המכרז, ובהתחשב באופי העבודה ובהיקפה, אי עמידתו של המבקש הביאה לפסילת הצעתו. בית המשפט הדגיש את חשיבות השוויון והתחרות ההוגנת במכרזים ציבוריים, וציין כי הצעה שאינה עומדת בתנאי סף אינה ניתנת לתיקון. אשר למאזן הנוחות, קבע בית המשפט כי האינטרס הציבורי בביצוע מהיר של פרויקט התשתית, וההפרש הכספי השולי בין הצעותיה של המבקשת לבין הצעותיה של המשיבה מס' 2, גוברים על האינטרס של המבקשת. משכך, נדחתה הבקשה לצו מניעה, והמבקש חויב לשלם לכל משיב שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.