עת"מ 10348-09-19

תקציר

העתירה הוגשה כדי לערער על החלטת המפקח לסרב להעניק לעותרת רישיון למתן אשראי כנדרש לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. המפקח סירב בנימוק שלעותרת יש כתב אישום תלוי ועומד נגדה בגין עבירות חמורות הקשורות למתן שירותים פיננסיים, לרבות מרמה והלבנת הון. סירוב זה היה מוצדק על פי החוק, הקובע כי אדם אינו כשיר לתת שירותים פיננסיים או אשראי אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירות מסוימות, אלא אם כן מצא הממונה נסיבות מיוחדות המצביעות אחרת. העותרת טענה כי היה על המפקחת לקיים שימוע בעל-פה, אשר היה מאפשר לה להציג טיעונים משכנעים המפריכים את חזקת אי ההתאמה. עם זאת, בית המשפט מצא כי העותרת כבר הציגה את טיעוניה בכתב ולא הוכיחה כל נימוק משכנע מדוע לא ניתן להציג טענות אלה בכתב. בית המשפט הדגיש כי הליך השימוע בהקשר מנהלי זה אינו תחליף למשפט פלילי והמפקח אינו נדרש לרדת לגופו של התיק הפלילי. תחת זאת, תפקידו של המפקח הוא לבחון האם המבקש הציג נסיבות חריגות העולות על חזקת אי ההתאמה. בית המשפט הסכים עם החלטת המפקח, מצא אותה סבירה ומנומקת היטב, וציין כי העותר לא הציג נסיבות מיוחדות כאלה. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי שיקול הדעת המינהלי מאפשר מגוון החלטות סבירות, ובחירתו של המפקח נופלת בתחום זה. לפיכך נדחתה העתירה לקבלת הרישיון. בנוסף, דחה בית המשפט את טענותיה של העותרת בדבר חוסר הסבירות של לוח הזמנים שניתן להפסקת פעילות מתן האשראי והאופי הקלוש לכאורה של האישומים נגדה.