ת"א 26756-07-17

תקציר

התובע, שמעון פרידמן, והנתבעים, ישראל צייזלר ודב צייזלר, התקשרו בהסכם לטיפול וחליבה של פרות הנתבעים ברפת התובעת. ההסכם נקבע בתחילה לשלוש שנים, אך נמשך מעבר לכך ללא תאריך סיום מוגדר. מספר שנים לאחר מכן הודיעו הנתבעים לתובע כי הם מבטלים את ההסכם ביניהם. לאחר מכן תבע התובע את הנתבעים בגין תשלומים שונים ששילם בשמם ובגין אובדן רווחים עקב הפיטורים המוקדמים. עם זאת, השופט פסק לטובת הנאשמים. בפסק הדין נקבע כי טענות התובע חסומות על פי חוק או שאינן נתמכות בראיות מספיקות. בנוסף, קבעה השופטת כי ההסכם המקורי בין הצדדים לא היה לתקופה קצובה של 18 שנים, כפי שטענה התובעת, וכי התובעת הייתה מודעת לכך שלנתבעים אין כל כוונה להקים רפת נפרדת, כנדרש בהסכם. עוד ציינה השופטת כי התובעת המשיכה בהסדר גם לאחר פקיעת תוקף ההיתר לאומנה, למרות שידעה כי הוא אינו חוקי, ולכן לא יכלה לטעון לציפייה סבירה להמשך ההסדר. כמו כן, השופט הורה לתובע לשלם לנתבעים שכר טרחת עורך דין בסך 35,000 ₪, ולנתבעים לשלם לתובע שכר טרחת הוצאתו של התובע מס' 2 מכתב התביעה, בסך 8,000 ₪. תביעת התובעת לפיצויים נדחתה, והתובעת מס' 2 נמחקה מכתב התביעה. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתוך 60 יום.