ב"ש 94212/04

תקציר

בבקשת הדחייה של המשיב נטען כי סעיף 5(ב) לחוק העונשין מחריג את סעיף 300א מתחולת המקרה הנדון, טענה שהשופט מסכים לה. דעת השופט היא כי סעיף 5 קובע את המסגרת הכוללת לתחולה רטרואקטיבית של חוק מקל, מה שאין כן לגבי סעיף 300א. האחרון אינו קובע עונש מקסימלי קל יותר מהחוק הקודם; במקום זאת, הוא נועד לתת מענה ספציפי למקרים חריגים שבהם תחושת הצדק אינה מתיישבת עם תיוג נאשם כ"רוצח". סעיף 300א הוא אמורפי וחסר את הספציפיות הנדרשת ליישום אוטומטי, המחייב פתיחה מחודשת של הדיון לצורך בחינת ראיות – ההפך מכוונתה של המחוקק שמאחורי סעיף 5(ב). בנוסף, סמכותו הטבועה של בית המשפט אינה יכולה לגבור על לשונו הברורה של סעיף 5(ב) או להצדיק עקיפתו על בסיס עקרונות של צדק, הגינות או שוויון. משכך, מאחר שפסק הדין בוטל, אין המבקש יכול לטעון לעונש מופחת לפי סעיף 300א. המשנה לנשיא ברלינר והשופט י' שייצר מסכימים עם ניתוח מקיף זה, המוביל לדחיית הבקשה.