עת"מ 1774/09

תקציר

תושבות הקבע של העותר, אזרח ישראלי, נשללה על ידי המשיב בטענה שקיבל אזרחות אמריקאית. העותר טען כי לא היה מקום לשלול את תושבות הקבע שלו שכן חייו היו מרוכזים בישראל, והוא לא הסתיר כל מידע מהרשויות בישראל. בית המשפט מצא כי החלטת המשיב התבססה אך ורק על רכישת אזרחות אמריקאית על ידי העותר ולא התייחס לנתונים אחרים שמסר העותר המלמדים כי מרכז חייו נותר בישראל. זאת ועוד, המשיב לא נתן דעתו הראויה להסבריו של העותר בדבר הסיבות לקבלת הדרכון האמריקאי ונכונותו לוותר עליו. לפיכך קבע בית המשפט כי החלטת המשיב אינה חוקית ואינה יכולה לעמוד. משכך, לא היה צורך להתעמק בהליכים הנוגעים לבקשת העותר להעניק לו מחדש תושבות קבע. עם זאת, מאחר שהעותר עדיין החזיק בדרכון האמריקאי, הורה בית המשפט על שהייה זמנית של שנתיים בישראל, במהלכן יחליט המשיב אם לחדש את רישיון ישיבת הקבע של העותר, בהתחשב בזיקתו לארץ. עוד נקבע בפסק הדין כי העותרת לא תידרש לשלם הוצאות כלשהן.