רע"א 1931/18

תקציר

ניתוח הפסיקה המסופק חושף מספר עקרונות משפטיים וחידושים משמעותיים הרלוונטיים לסכסוכי בוררות, סמכות בית משפט ושיקולים פרוצדורליים. הניתוח מתמקד בגישת בית המשפט להסכמי בוררות, בפיקוח השיפוטי על מינוי בוררים ובקריטריונים למתן רשות ערעור – סוגיה קריטית בליטיגציה הקשורה לבוררות. עקרונות משפטיים 1. סמכות בית המשפט לעקוף סעיפי בוררות בנסיבות חריגות: - בית המשפט הדגיש כי על אף תניית הבוררות בהסכם הצדדים, ההסכם המאוחר של הצדדים לאחר מכן אישר את התערבות בית המשפט במינוי בורר. זה עולה בקנה אחד עם העיקרון שבתי המשפט שומרים על סמכות פיקוח על הליכי בוררות כאשר הצדדים הסכימו במפורש או במשתמע למעורבות בית המשפט, במיוחד בהיעדר הסכמה על בחירת בורר. - חדשנות: הכרה ב"הסכמה הדדית מאוחרת" כבסיס להתערבות בית המשפט, ובכך להרחיב את היקף הפיקוח השיפוטי מעבר לתניית הבוררות הראשונית. בית המשפט שילב את התפיסה שניתן להשלים או לעקוף הסכמים חוזיים על ידי הסכמים עוקבים המוכרים על ידי בתי המשפט, ומחזק את הבוררות כמנגנון גמיש הנתון לביקורת שיפוטית מתמשכת. 2. שיקול דעת שיפוטי במינוי בוררים ויישוב סכסוכים: - בית המשפט הדגיש את נכונותו למנות שופט בדימוס כבורר, בכפוף להפקדת שכר טרחת עו"ד על ידי הצדדים, תוך שימת דגש על שיקול דעת שיפוטי באיזון בין הגינות דיונית לשיקולים מעשיים. - גישת בית המשפט משקפת הבנה כי בתי המשפט יכולים להקל על בוררות על ידי הצעת חלופות, כגון מינוי שופטים בדימוס, במיוחד כאשר יש רתיעה או אי הסכמה בין הצדדים. 3. התנגדויות המבוססות על שיקולים פרוצדורליים וכספיים: - בית המשפט דחה טענות שמקורן בפגמים פרוצדורליים וקשיים כלכליים, והצביע על כך שהתנגדויות כאלה אינן משנות באופן מהותי את הליך הבוררות או מצדיקות התערבות בערעור אלא אם כן הן כרוכות בשאלות של סמכות שיפוט או עקרונות צדק. חידושים משפטיים 1. ערעורים "סיבוב שלישי" וביקורת שיפוטית על פי שיקול דעת: - המקרה מדגיש את עמדתו הזהירה של בית המשפט בנוגע למתן רשות לערעורים בשלב השלישי, ומדגיש כי מחלוקות המוגבלות לחילוקי דעות פרוצדורליים או חוזיים אינן מצדיקות ערעור רחב או עקרוני. - בית המשפט אישר מחדש כי רק שאלות של עקרונות ציבוריים או משפטיים ראויות לביקורת ערעור יוצאת דופן כזו, וחיזק את הסף הפרוצדורלי להתרת התערבות בערעור. 2. בירור הליכי מינוי בוררים: - ההחלטה משלבת את הדוקטרינה שהסכמי בוררות כפופים לשינויים או הסכמים משלימים, שבתי המשפט יכולים לתקף או לעקוף אותם, בתנאי שהם עומדים בקריטריונים פרוצדורליים מסוימים. - התייחסותו המפורשת של בית המשפט לתוקפם של הסכמים מאוחרים הדדיים עולה בקנה אחד עם פרשנויות חדשניות של דיני הבוררות המכירות ביחסים חוזיים דינמיים ובהשפעתם על הליכי בוררות. 3. דגש על תפקידו של בית המשפט בשמירה על טוהר הבוררות: - נכונותו של בית המשפט לאזן בין אכיפת סעיפי בוררות לבין התאמות פרוצדורליות פרגמטיות - כגון הפקדות שכר טרחה והצעות מינוי - ממחישה גישה ניואנסית לדיני בוררות המבקשת לשמור על יושרה של הבוררות תוך הבטחת הוגנות פרוצדורלית. לסיכום, מקרה זה מגבש עקרונות יסוד בנוגע לפיקוח שיפוטי על בוררות, הרחבת הגמישות ושיקול הדעת השיפוטי בתהליכי מינוי בוררים, וקביעת סטנדרטים ברורים להיקף ביקורת הערעור. עקרונות אלה מדגישים גישה פרגמטית אך עקרונית לדיני הבוררות, ומחזקים את תפקידו של בית המשפט בגישור סכסוכים במסגרת הסכמי בוררות, במיוחד כאשר מתעוררים סיבוכים פרוצדורליים או חוזיים.