עב"ל 55458-09-14

תקציר

תיק הערעור נסוב סביב השאלה האם חייל משוחרר זכאי למענק על סמך העסקתו בבית מלאכה שמטרתו העיקרית היא מתן שירותי תיקונים ולא עיסוק בעבודה יצרנית. החוק קובע כי עבודה מועדפת, המזכה עובדים במענקים, היא בראש ובראשונה עבודה בלתי מקצועית החיונית לכלכלת המדינה. המחלוקת העיקרית היא פרשנות דרישות החוק, בפרט באשר לאופי בית המלאכה בו עובד המשיב. בית המשפט בוחן את לשון החוק, פסיקות קודמות ותכלית החקיקה. מסקנת החוק היא כי העיסוק העיקרי של הסדנה צריך להיות מוכוון ייצור כדי להיות זכאי למענק. בית המשפט מוצא כי בית המלאכה של המשיבה מציע בעיקר שירותי תיקונים ואינו מקיים את מטרת החוק, למרות ייצור בקנה מידה קטן מדי פעם. בנוסף, בית המשפט דוחה את טענת המשיב בדבר הסתמכות על מידע מטעה של המערער. בסופו של דבר, הערעור מתקבל וקובע כי המשיב אינו זכאי למענק עבודה מועדף, ולא נפסק הוצאות. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ויימסר להם בהתאם.