תלה"מ 56021-10-21

תקציר

פסק דין זה דן בשני מקרים נפרדים אך קשורים של זוג נשוי העובר גירושין וסכסוך שותפות עסקית. ראשית, השופט פוסק לגבי חלוקת הנכסים וההלוואות בין בני הזוג. השופט מקבל את חוות דעת המומחה בנוגע להעברות כספים, ומסווג אותן כמתנות ולא כהלוואות, למעט החזרים מסוימים הנחשבים אמיתיים. השופט מורה לנתבע להשיב סכומים אלה, תוך שהוא קובע גם כי טענת התובע לבעלות משותפת בחברה הרשומה על שם הנתבע אינה מוכחת. עוד קובעת השופטת כי התובעת לא הצליחה להוכיח כי הכספים שהועברו נועדו לצרכי חשבון משותף. לפיכך, ההתנהלות הכוללת מצביעה על כך שמדובר בהעברות מתנות. שנית, השופט פוסק בעניינים הנוגעים לילדיהם של בני הזוג, לרבות גישה ומזונות. השופטת מאשרת את הסדר הגישה הנוכחי, המעדיף את האם עם 58% אחוזי שהייה, תוך פירוט תשלומי המזונות של האב עבור הילדים. אלה כוללים צרכים בסיסיים, דמי סעיף והוצאות נוספות כגון עלויות רפואיות, חינוכיות וחוגים. השופטת מחשבת תשלומים אלה על פי יכולותיהם הכלכליות של ההורים וצרכי הילדים, וקובעת את הסכום החודשי על 3,000 שקל בחודש לשני ילדים מתחת לגיל שש, ועל 1,900 שקל לחודש כשיגדלו. תשלומי האב יופחתו במהלך שירות החובה הצבאי של הילדים עד הגיעם לגיל 21. בנוסף, על הצדדים להתחלק בהוצאות הרפואיות החריגות, והאב נדרש לשלם הוצאות אלה בתוך עשרה ימים מיום קבלת הדרישות המתועדות מהאם. השופטת מפרטת גם את דרכי התקשורת של הודעות וחילופי מידע בין ההורים. לבסוף, נדרש התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט, שנקבעו על סך 8,000 ₪, והמזכירות מונחית להעביר את פסק הדין לשני הצדדים.