תלה"מ 50954-01-18

תקציר

פסק דין זה עוסק בסכסוך רכושי בין אם לבנה. התובע, הבן, הוא הבעלים הרשום של בית מגורים הכולל שתי יחידות דיור. הנאשמת, האם, מתגוררת באחת היחידות. התובע תבע את פינוי הנתבע, בטענה שהסמכות להתגורר ביחידה היא זמנית וניתנת לביטול. הנתבעת טענה כי זכותה להתגורר ביחידה עד סוף ימיה על סמך הסכם בעל פה עם התובע, לפיו נתנה לו מאות אלפי שקלים בתמורה להבטחה זו. בית המשפט פסק לטובת הנאשם. בית המשפט קבע כי טענת התובע כי הנתבעת לא העבירה לו כספים אינה עקבית ואינה נכונה. הנתבע אכן העביר לתובע סכומי כסף ניכרים – מאות אלפי שקלים – ששימשו את התובע לרכישת הנכס ושיפוצו. זאת ועוד, אשתו הגרושה של התובע אישרה את קיומו של הסכם בעל פה המבטיח לנתבע מגורים לכל החיים. בית המשפט קבע כי הנתבעת שינתה את מצבה ונותרה ללא קורת גג לאחר שהעבירה את כספה לתובעת ועברה להתגורר ביחידה. כך נוצרה ציפייה הגיונית ולגיטימית שהיא תגור ביחידה באופן קבוע. לפיכך, הורה בית המשפט כי יש לשמור על זכותו של הנתבע להתגורר ביחידה לכל החיים ודחה את תביעת הפינוי. כמו כן חויב התובע לשלם לנתבע שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.