בש"פ 10508/05

תקציר

הנאשם במקרה זה, אזרח ישראלי שהואשם במספר עבירות הקשורות למעורבותו לכאורה בהובלת מחבל מתאבד, ביקש להסיר את החיסיון המוטל על חומרי חקירה העשויים לסייע להגנתו. בית המשפט, לאחר שבחן היטב את הראיות החסויות ושקל את האינטרסים המתחרים של ביטחון המדינה וזכותו של הנאשם למשפט הוגן, קבע כי החומר אינו חיוני לעניינו של הנאשם. השופט התרשם כי הטלת החיסיון על הראיה מוצדקת כדי להגן על ביטחון המדינה, וכי התועלת שבשמירה על החיסיון גוברת על הצורך בגילוי. לפיכך, הבקשה להסרת החיסיון לפי סעיף 44 לפקודת הראיות נדחתה, והעתירה נדחתה. ההחלטה התבססה על המסקנה כי אי גילוי הראיות אינו פוגע בזכותו של הנאשם למשפט הוגן, שכן החומר אינו קריטי להגנתו.