רע"א 19369-01-21

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, ומבוסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת אביגיל כהן) ברע"א 19369-01-21 כליפה נ' בראלי** **1. מהות ההליך והרקע העובדתי:** בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום לחייב את התובע (המבקש, מר כליפה) להפקיד 20,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבע (המשיב, מר בראלי). התביעה המקורית בבית משפט השלום עוסקת בעילת לשון הרע, הנובעת מהגשת "תלונת סרק כוזבת ושקרית במשטרה". הנתבע טען לבקשת חיוב בערובה, בין היתר, בשל הליכי פשיטת רגל קודמים של התובע שבוטלו עקב התנהלותו, וכן בשל הליכים נוספים המתנהלים בין הצדדים, הכוללים טענות למעשי מרמה והברחת כספים. בית משפט השלום נעתר לבקשה וחייב את התובע בהפקדת 20,000 ₪, תוך הסתמכות על התקנות החדשות והישנות כאחד. **2. עקרונות משפטיים מרכזיים שעמדו בבסיס ההחלטה:** * **זכות הגישה לערכאות מול הגנה על זכות הקניין ומניעת תביעות סרק:** ההחלטה מדגישה את המתח העקרוני בין זכותו היסודית של אדם לפנות לבית המשפט (זכות הגישה לערכאות) לבין הצורך להגן על זכות הקניין של הנתבע, להבטיח הליך הוגן, ולמנוע ניצול לרעה של מערכת המשפט באמצעות הגשת תביעות סרק או הליכים שאינם בתום לב. תקנה 519 לתקנות הישנות, אשר הוחלה בהקשר זה גם מכוח תקנה 157 לתקנות החדשות, נועדה לאזן בין אינטרסים מנוגדים אלו. * **שיקול הדעת של הערכאה הדיונית בהחלטות דיוניות-ניהוליות:** בית המשפט המחוזי קבע כי החלטה בעניין הפקדת ערובה להוצאות היא החלטה דיונית-ניהולית, הנתונה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית. התערבות של ערכאת ערעור בהחלטות מסוג זה תהיה מוגבלת למקרים חריגים, כגון פגיעה מהותית בדין או גרימת עיוות דין. * **הערכת סיכויי ההליך בשלב הבקשה לחיוב בערובה:** נקבע כי בית המשפט אינו עורך בירור עובדתי מעמיק בשלב זה, אלא בוחן את הדברים "על פני הדברים" ולכאורה. הערכת סיכויי ההליך הינה ראשונית ונועדה רק לשקול אם קיימת הצדקה לחיוב בערובה. * **שיקולים בקביעת סכום הערובה:** סכום התביעה הוא רק פרמטר אחד. בית המשפט ישקול גם את מורכבות ההליך, מיהות הצדדים, התנהלותם, תום ליבם, והחשש המבוסס כי אם ייפסק הוצאות לטובת הנתבע, לא יהא לו ממה להיפרע. **3. עקרונות יישום וחידושים (או הבהרות) בהחלטה:** * **החלת תקנה 519 לתקנות הישנות מכוח תקנה 157 לתקנות החדשות:** ההחלטה מבהירה כי גם עם כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (התקנות החדשות), ניתן להמשיך ולחייב בהפקדת ערובה להוצאות, תוך הסתמכות על העקרונות והמנגנונים הקיימים בתקנות הישנות (תקנה 519). תקנה 157 לתקנות החדשות מאפשרת זאת, ומחדדת את הצורך בפסיקת הוצאות משפט ריאליות. * **היעדר חשיבות מכרעת להיעדר תצהיר תומך לבקשת החיוב בערובה, במקרים מסוימים:** נקבע כי היעדר תצהיר מצד הנתבע לבקשתו לחיוב בערובה, אינו מאיין את הבקשה, במיוחד כאשר העובדות הרלוונטיות (כגון מצבו הכלכלי של התובע והליכי פשיטת הרגל שבוטלו) אינן שנויות במחלוקת. * **מערכת היחסים בין עוני לחיוב בערובה:** ההחלטה מאשררת את הלכת הפסיקה לפיה אין לחייב אדם בהפקדת ערובה "משום עוניו בלבד". עם זאת, היא מדגישה כי היעדר יכולת כלכלית של התובע, כשלעצמו, אינו יכול להצדיק התעלמות מוחלטת מאינטרס הנתבע, במיוחד כאשר קיים חשש מבוסס כי לא יוכל להיפרע הוצאותיו. * **השלכות אי-הפקדת ערובה לפי התקנות החדשות:** ההחלטה מזכירה כי לפי התקנות החדשות, אי-הפקדת ערובה מובילה למחיקת התביעה, בניגוד למצב הקודם בו הדבר הוביל לדחיית התביעה. * **היחס בין הפסיקה לפי תקנה 519 לתקנות הישנות והעידוד לפסיקת הוצאות ראויות לפי התקנות החדשות:** ההחלטה מקשרת בין שתי מערכות החקיקה. היא מצטטת את רע"א Magic Software Enterprises Ltd, לפיה נקודת המוצא היא שבעל דין שאינו זוכה יחויב בהוצאותיו הריאליות של הצד שכנגד, בכפוף לסבירות, מידתיות והכרחיות. הדבר מחזק את הרציונל מאחורי חיוב בערובה – הבטחת יכולת הנתבע להיפרע הוצאותיו במידה וייצא זכאי. * **החשיבות של התנהלות הצדדים:** ההחלטה מתייחסת, גם אם בקצרה, לחלק מהטענות בנוגע להתנהלות הצדדים (הקלטת שיחות, טענות על הונאה), כחלק מהשיקולים הכוללים בהחלטה על חיוב בערובה. * **הערכה לגבי היקף הטיפול המשפטי:** בית המשפט קבע כי סכום של 20,000 ₪ אינו בלתי ריאלי בתביעת לשון הרע בסכום של כ-150,000 ₪, וכי ההצעה לסכום נמוך יותר (8,500 ₪) או הסתמכות על ערבות צד ג' בלבד, אינם סכומים ריאליים נוכח ההשקעה הנדרשת בבירור הטענות. **4. נימוקי דחיית בקשת רשות הערעור:** * **סודיות ההחלטה הדיונית:** ההחלטה בעניין ערובה היא דיונית-ניהולית, והתערבות בית משפט של ערעור מוגבלת למקרים חריגים. * **אי-הוכחת מקרה חריג:** המקרה הובא ככזה שאינו בא בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות. * **הצדקה לחיוב בערובה:** מצבו הכלכלי של התובע, בשילוב עם החשש כי לא ישלם הוצאותיו, מהווה הצדקה לחיוב. * **סכום הערובה סביר:** הסכום של 20,000 ₪ נקבע כסביר ביחס לסכום התביעה וההשקעה המשוערת בבירורה. **5. סיכום:** ההחלטה ברע"א 19369-01-21 מבטאת את האיזון העדין שמנסה בית המשפט למצוא בין קידום זכות הגישה לערכאות לבין הגנה על הצד הנתבע מפני הליכים טורדניים או חסרי בסיס, במיוחד כאשר קיימים סימני שאלה לגבי יכולתו הכלכלית של התובע לעמוד בהוצאותיו. ההחלטה מחזקת את הפרקטיקה של חיוב בערובה במקרים מתאימים, גם תחת התקנות החדשות, ומדגישה כי שיקול דעתה של הערכאה הדיונית משמעותי בהחלטות מסוג זה.