רע"א 620/07

תקציר

בתיק 9084/06 של בית המשפט המחוזי בירושלים, המבקשים, שהיו שוכרים בחנות שהושכרה מהמשיב, הגיעו בעבר להסכם פשרה בגין דמי שכירות שלא שולמו. הסכם זה, שקיבל תוקף כפסק דין בשנת 1994, התווה תנאי תשלום ספציפיים וקבע כי יינתן פסק דין לפינוי אם המבקשים יגיעו לחדלות פירעון. משלא עמדו המבקשים בהסכם, ביקש המשיב פינוי וסעד כספי. לאחר מספר עיכובים פונתה החנות ביולי 1997. חילוקי דעות על תשלומי שכר דירה ומועדי פינוי הובילו להליכים משפטיים רבים. המבקשים ביקשו לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, אך בקשתם נדחתה בשל איחור. לאחר מכן ביקשו המבקשים רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר, שגם היא נדחתה. פסק הדין, שניתן על ידי השופט א' פרקש ביום 25.3.2008, אישר את החלטות הערכאות הנמוכות יותר ודחה את טענות המבקשים, בעיקר על סמך טענות עובדתיות ופרשנויות להסכם הפשרה. המבקשים חויבו בהוצאות המשפט של המשיב, בסך 15,000 ₪. פסק הדין חיזק את תוקפו של הסכם הפשרה ואישר את פסיקות בתי המשפט הקודמים בנוגע לתשלומי שכר דירה והליכי פינוי.