ת"א 39576-07-21

תקציר

בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בחיפה, נדונה תביעה ותביעה שכנגד בין חברת הבנייה "בדאח בנייה והשקעות בע"מ" (להלן: "בדאח") לבין חברת "תוראב השקעות ופיתוח בע"מ" (להלן: "תוראב"), בגין מחלוקות שפרצו בין הצדדים בעקבות הסכם לביצוע עבודות שלד. **עיקרי התביעה והתביעה שכנגד:** * **תביעת בדאח:** בדאח טענה כי התקשרה עם תוראב לביצוע עבודות שלד בפרויקט, אך תוראב לא עמדה בהתחייבויותיה, לרבות אי תשלום עבור עבודות שבוצעו. בדאח עתרה לסכום של 878,722 ₪ בגין עבודות שהשלימה, בתוספת פיצויים והוצאות. * **תביעת תוראב שכנגד:** תוראב טענה כי בדאח התרשלה בביצוע עבודות השלד, הפרה את ההסכם, נטשה את הפרויקט והסבה לה נזקים בסך כ-4.8 מיליון ₪. תוראב עתרה לקיזוז הנזקים הנטענים וכן לפיצוי מוסכם. **הליכים משפטיים וחוות דעת מומחים:** במסגרת ההליך, הוגשו כתבי טענות, כתבי הגנה, כתבי תשובה, חוות דעת מומחים מטעם הצדדים, ובסופו של דבר מונה מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס צבי רום, אשר בחן את ההיבטים ההנדסיים של המחלוקת. **שיקולי בית המשפט והכרעה:** בית המשפט בחן את מכלול הראיות, לרבות חוות הדעת, עדויות העדים והתכתבויות בין הצדדים, וקבע כי: 1. **התביעה של בדאח – קבלה חלקית:** * בית המשפט קיבל את טענת בדאח כי לא שולמה לה מלוא התמורה המגיעה לה עבור העבודות שביצעה. * בהתבסס על חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, נקבע כי תוראב חייבת לשלם לבדאח סך של 399,543 ₪ (כולל מע"מ), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. סכום זה משקף את עלות העבודות שביצעה בדאח, ללא התוספת של 35 ₪ למ"ק בטון, מכיוון שתנאי הזכאות לתוספת זו – סיום הפרויקט עד ליום 1.6.2019 – לא התקיימו. * בית המשפט דחה את טענות בדאח לפיצוי נוסף בגין עוגמת נפש, פגיעה בשם טוב או פיצוי מוסכם, מכיוון שלא הוכחו נזקים מסוג זה, ובפרט שלא נפסקים פיצויים בגין נזק לא ממוני לתאגיד. 2. **התביעה שכנגד של תוראב – דחייה:** * בית המשפט קבע כי תוראב לא הוכיחה שב"דאח" נטשה את הפרויקט. * על פי קביעת בית המשפט, נוכח העובדה שתוראב לא שילמה לבדאח את המגיע לה, לא ניתן לצפות מבדאח להמשיך בעבודות. פעולתה של בדאח סירבה לעבוד ללא תשלום, בהינתן חוב משמעותי של תוראב, נבעה מתום לב ולא מהווה נטישה. * ההסכם שנערך בין הצדדים, אשר נוסח על ידי תוראב, הגן על תוראב במקרה של הפרה יסודית, אך לא על בדאח. * מכיוון שלא הוכח כי בדאח נטשה את העבודות, לא ניתן לייחס לה אחריות לנזקים שנגרמו לתוראב בגין עיכובים בבנייה. * לפיכך, נדחתה התביעה שכנגד במלואה. **הוצאות:** * **לבדאח:** תוראב חויבה לשלם לבדאח הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 60,000 ₪. * **לתוראב:** בגין דחיית התביעה שכנגד, חויבה תוראב לשלם לכל אחד מהתובעים שכנגד (נידאל ובדאח) שכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ₪ (סה"כ 80,000 ₪). **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **חובת תשלום ועיכוב ביצוע:** פסק הדין מדגיש את חובתו של המזמין (תוראב) לשלם לקבלן (בדאח) עבור עבודה שבוצעה. אי-תשלום, בפרט כאשר מדובר בסכומים משמעותיים, יכול להצדיק את הפסקת העבודה מצד הקבלן, ולא להיחשב כהפרה יסודית או נטישה מצידו. * **פרשנות הסכם ותום לב:** בית המשפט בוחן לא רק את הכתוב בהסכם, אלא גם את ההתנהלות בפועל של הצדדים. העובדה שתוראב הכינה חשבונות עבור עבודות שביצעה בדאח, גם אם לא שילמה אותם, מעידה על הכרה בחוב. כמו כן, התנהלות הצדדים, לרבות ניסיונות להגיע להסדרים חדשים (כגון ההסכם מיום 20.4.2020), משפיעה על פרשנות ההסכם והתנהלותם. * **מעמדו של מומחה בית המשפט:** פסק הדין מזכיר את תקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, ומדגיש כי אף שחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט הינה ראיה חשובה, אין בה כדי להגביל את שיקול דעתו של בית המשפט. עם זאת, במקרה זה, בית המשפט אימץ את ממצאי המומחה רום, בהיעדר סיבה בולטת לסטות מהם. * **אחריות בטיחותית:** בעוד שתוראב טענה כי בדאח אחראית לליקויי בטיחות, פסק הדין מצביע על חלוקת אחריות מסוימת, ומדגיש כי חלק מליקויי הבטיחות, לרבות חיבורי חשמל, היו באחריותה הבלעדית של תוראב, וכי צו הפסקת העבודה נבע בעיקר מליקויים אלו. * **הפרדה בין תשלום עבור עבודה שבוצעה לבין מקדמות:** בית המשפט הדגיש את העקרון שמשלמים על עבודה שבוצעה, והניח כי תשלומים ששולמו לא היו מקדמות אלא תשלומים עבור עבודות שכבר בוצעו, אלא אם כן הוכח אחרת. * **העדר זכאות לפיצויים לא ממוניים לתאגיד:** בית המשפט חזר על הכלל כי חברות ותאגידים אינם זכאים בדרך כלל לפיצוי בגין נזק לא ממוני כמו עוגמת נפש או פגיעה בשם טוב. * **פיצוי מוסכם:** נקבע כי אין לפסוק פיצוי מוסכם במקביל לפיצוי בגין נזק שהוכח, וכי הוראות הפיצוי המוסכם בהסכם נועדו להגן על תוראב ולא על בדאח. פסק הדין מציג ניתוח מעמיק של יחסי קבלן-מזמין, תוך שימת דגש על חשיבות התשלום כחלק אינטגרלי מהתנהלות חוזית תקינה, ועל הקשר בין התנהלות הצדדים לפרשנות ההסכם.