ת"א 33384-03-20

תקציר

התביעה העיקרית מבקשת לבטל צו פינוי, אך מאחר שהקרקע כבר פונתה, טענה זו מיותרת כעת. התביעה שכנגד, לעומת זאת, מבקשת לחייב את התובע בהוצאות הפינוי ודמי השימוש. בית המשפט קובע כי התובע לא הציג כל ראיה התומכת בתביעתו למקרקעין, ואף לא הראה כל פגם משפטי בצו הפינוי. לפיכך, התביעה העיקרית נדחית. מעיון בתביעה שכנגד עולה כי צו הפינוי הוצא ובוצע כדין, ולכן התובעת אחראית להוצאות הפינוי, המסתכמות בסך 33,941.49 ₪. כמו כן, נדרש התובע לשלם דמי שימוש מתאימים, המחושבים לפי 6% מערך הקרקע, בסך כולל של 150,275.5 ₪ לתקופת עיסוקו הבלתי מורשה. לסיכום, על התובעת לפצות את הנתבעת בסך כולל של 184,216.99 ₪ בגין הוצאות הפינוי ודמי השימוש, בתוספת ריבית סטטוטורית והפרשי הצמדה ממועד פסק דין זה ועד לתשלום מלוא הסכום. בנוסף, יישאו התובע בהוצאות הנתבע, בסך 15,000 ₪, ובהוצאות משפט בסך 35,000 ₪.