ע"א 14908-06-19

תקציר

ערכאת הערעור קיבלה את הערעור על הצו להריסת הגדרות לאורך שביל הגישה וביטל את צו ההריסה. עם זאת, היא דחתה את הערעור על מתן צו מניעה קבוע האוסר על המערערים לבצע עבודות ברכוש המשותף של הבית המשותף ולהסיר מכשולים הנובעים מהעבודות שבוצעו. בית המשפט דחה גם את תביעתם שכנגד של המערערים בגין ההוצאות שנגרמו בביצוע העבודות, ולא מצא כל ראיה להסכמה בין הדיירים לעבודות ולא נמצאו מסמכים תומכים להוצאות הנתבעות. פסק הדין הדגיש את אי התערבותה של ערכאת הערעור בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא, ובפרט בכל הנוגע לקיומה של גינה בחצר המערבית, אשר הצדיקה את צו המניעה נגד שינוי הרכוש המשותף ללא הסכמה. השימוש בנכס המשותף לחניה לא נחשב נורמלי או סביר, ודרש את הסכמת כל הדיירים, שלא התקבלה. זאת ועוד, פרק הזמן הארוך בו לא התנגדו התובעים לגדרות לאורך שביל הגישה העלה שאלות בדבר סבירותה ותום ליבה של דרישתם להריסה. המערערים חויבו לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין, ומזכירות בית המשפט הונחתה לטפל בשחרור כספי הערבות שהופקדו בהתאם.