תמ"ש 34860/06

תקציר

פסק הדין דן ביישומה של אמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים בינלאומית, שמטרתה להבטיח את החזרתם המיידית של קטינים שהורחקו שלא כדין ממקום מגוריהם הרגיל. במקרה זה, אין חולק כי מקום מגוריו הרגיל של הקטין היה במדינת נבאדה, ארה"ב, וכי לאב היו זכויות משמורת חוקיות בהסדרי ראייה. האם הרחיקה את הקטין לישראל שלא כדין. בדרך כלל, האמנה מחייבת את החזרתו המיידית של הקטין אם ההליכים מתחילים תוך שנה מיום ההרחקה. עם זאת, ישנם חריגים, כולל אם הילד השתלב בסביבתו החדשה, או אם האדם המתנגד להחזרה יכול להוכיח שהוא לא מימש את זכויות המשמורת שלו או הסכים להרחקה.  על בית המשפט לקבוע אם חריגים אלה חלים. השופט קובע כי נוכח הנסיבות החריגות, התביעה, שהוגשה בתוך שנה, החלה להיבחן לגופה רק שלוש שנים לאחר הסילוק. מסקנתם היא כי הקטין השתלב בחברה הישראלית, למד את השפה ולמד בבית הספר, וכי חל החריג לסעיף 12. בנוסף, האם טוענת כי האב הסכים להסרה, דבר שבית המשפט מפרש כנופל תחת החריג של סעיף 13(א). התנהגותו של האב, כגון אי ניסיון אקטיבי לאתר את הקטין ואי הגעה לפגישות עם המומחה שמונה על ידי בית המשפט, נתפסת כהשלמה עם ההרחקה. חוות הדעת של המומחה תומכת גם בטענת האם כי החזרת הקטין לארה"ב תגרום לו נזק נפשי, ומכאן חל חריג נוסף, לפי סעיף 13(ב). לפיכך, התביעה נדחית, והאב נדרש לשלם את הוצאותיה המשפטיות של האם.