עב"י 23726-09-24

תקציר

שופט ערכאת הערעור קבע כי אין מקום להתערב בממצאים העובדתיים ובקביעות המהימנות של בית משפט קמא במקרה זה. השופט הדגיש כי ערכאת הערעור ממעטת להתערב בעניינים אלה, ובמקרה זה לא הוצגו נסיבות חריגות המצדיקות התערבות. השופט בחן את עדויותיהם של המפכ"ל ועדים נוספים, והסכים עם הערכתו של בית משפט קמא כי מעשיו של המערער כלפי הנציב היו מאיימים והיוו עבירות משמעת. אשר ליסוד הנפשי קבע השופט כי די ברשלנות, ולכל הפחות עולה מעשיו של המערער כדי רשלנות. השופטת דחתה גם את טענות המערער בנוגע לפרשנות מעשיו על ידי עובדים אחרים, והדגישה כי תפיסת הממונה הייתה הגורם המרכזי. השופט לא מצא פגם בקביעתו של בית משפט קמא בעבירות משמעת והסכים עם אמצעי המשמעת שהוטלו, שנועדו להגן על שירות המדינה. כמו כן, השופט ציין את הרשעותיו המשמעתיות הקודמות של המערער, לרבות אחת בגין תקיפה פיזית של עמית לעבודה, המצדיקות אמצעים מחמירים יותר שישמשו כהרתעה. השופט הגיע למסקנה כי הצעדים המשמעתיים שננקטו נגד המערער לא היו חמורים במיוחד כדי להצדיק התערבות ודחה את הערעור, תוך שהוא מאשר את פסק דינו של בית משפט קמא.