רע"א 2904/14

תקציר

פסק הדין עוסק באכיפת סעיף 30א לחוק התקשורת בנוגע לפרסום שלא התבקש, או "ספאם", ובפסיקת פיצויים לדוגמה. בית המשפט בחן את בקשות רשות הערעור כערעור, מתוך הכרה בחשיבות הציבורית הרחבה מעבר לצדדים המעורבים. סעיף 30A קובע מודל הצטרפות, האוסר על מפרסמים לשלוח הודעות ללא הסכמת הנמען מראש, בניגוד למודל ביטול ההצטרפות בארה"ב. סעיף 30א', שנחקק במטרה להילחם בספאם, המהווה איום ביטחוני, צרופתי וכלכלי, מאפשר להטיל עונשים פליליים ואזרחיים כאחד, לרבות פיצויים לדוגמה של עד 1,000 ₪ לכל הפרה, ללא תלות בנזק בפועל. זאת במטרה לעודד אכיפה פרטית כגורם מרתיע. בבחינת פיצויים, המקסימום הקבוע בחוק משמש כנקודת מוצא, הניתנת לשינוי בהתאם לנסיבות. החובה לצמצם נזקים אינה חלה, שכן מטרת הפיצוי היא לרסן את הספאם ולא לטפל בנזק אישי. בתי המשפט עשויים לשקול באיזו קלות יכול היה הנפגע להסיר את עצמו מרשימות התפוצה, אך עליהם להתמקד בהתנהגותו של המפר. החוק מעודד תביעת נזקים כאלה, ואולי אף מתגמל תובעים תכופים על שירות ציבורי, אם כי התאמות חקיקה יכולות להפנות חלק מהכספים למטרות ציבוריות נגד דואר זבל. במקרים הספציפיים תיקן בית המשפט את הפיצויים: תובע אחד קיבל 17,500 שקל על הפרות חוזרות ונשנות, ואילו תובע אחר קיבל 20,000 שקל, תוך הכרה בניסיונות של מפרסמים לאפשר ביטול הצטרפות קל, אך הפחתת הקנסות בהתאם. כמו כן חויב כל משיב לשלם למערערים הוצאות ושכר טרחה בסך 3,000 ₪.