ת"צ 35507-06-14

תקציר

השופט במקרה זה דחה את טענת השיהוי בהגשת הבקשה לדחיית הבקשה לאישור תביעה ייצוגית. המבקשים טענו כי בקשת ההסרה הוגשה מאוחר מדי, אך השופט מצא כי הבקשה הוגשה בתוך פרק זמן סביר. עוד קבעה השופטת כי אין לדון בשלב זה בטענות סף כנגד התביעה הייצוגית, שכן יש להתייחס אליהן במהלך התביעה עצמה, למעט במקרים חריגים בהם הבקשה לאישור אינה ראויה. השאלה המרכזית בתיק הייתה האם פסיקת בג"ץ בעניין מתווה הגז מנעה את הדיון בבקשה לאישור בפני בית המשפט. השופט קבע שלא, שכן החלטת בג"ץ לא התייחסה להוגנות מחיר הגז, שהיא הנושא המרכזי בתביעה הייצוגית. עוד ציינה השופטת כי החלטת בית המשפט העליון לא יצרה השתק בסוגיית ההגינות במחירי הגז, וכי הפטור שניתן לפי סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים לא מנע את הדיון בתובענה הייצוגית. בנוסף, השופט מצא כי האישור הרגולטורי של מחיר הגז אינו מונע את הגשת התביעה הייצוגית, שכן האישור ניתן בדיעבד מבלי לבחון את הוגנות המחיר. השופט הדגיש כי מעורבות הרגולטורים עשויה להיות משמעותית בבואם לדון בהוגנות המחיר, אך אין בה כדי להצדיק את דחיית הבקשה לאישור בשלב זה. השופט הגיע למסקנה כי התביעה הייצוגית יכולה להימשך, וקבע מועדים לשמיעת המומחים בנושא. המשיבים חויבו לכסות את הוצאות המבקש בגין בקשת הדחייה, בסך של 15,000 ₪.