ת"פ 44000-02-21

תקציר

גזר הדין מזכה את הנאשם משני אישומים של גניבת רכב ומרשיע אותו בחמישה אישומים, בשל ראיות נסיבתיות שהציגה התביעה. הראיות כללו צילומים של הנאשם בתוך כלי הרכב הגנובים שצולמו על ידי מערכת עין הנץ, מערכת משטרתית של מצלמות אבטחה וראיות לאיכון סלולרי שמציבות אותו בזירת העבירה. הנאשם הכחיש את המיוחס לו וטען כי התמונות אינן מציגות אותו. עם זאת, השופט מצא את ראיות התביעה משכנעות, במיוחד כאשר הנאשם לא הציע הסבר סביר לנוכחותו בזירות הפשע. עוד קבע השופט כי מערכת עין הנץ אינה פוגעת בפרטיותו של הנאשם ואינה מחייבת צו שיפוטי, שכן הנאשם צולם במרחב הציבורי ולא הייתה לו ציפייה סבירה לפרטיות בכלי רכב גנובים. השופטת הזהירה את עצמה להחיל את הסטנדרט מעבר לכל ספק סביר ורכשה היכרות קרובה עם המראה הייחודי של הנאשם כדי להשוות אותו לתצלומים. השופט הגיע למסקנה כי התביעה עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בגין שלושה אישומים של גניבת רכב, בעוד שבשני האישומים הנותרים היה קיים ספק סביר, מה שהוביל לזיכויו של הנאשם בסעיפים אלה.