ב"ל 26310-04-23

תקציר

התובע, רתך ומסגר, מעולם לא עישן אך חלה בסרטן המעי הגס. הוא תבע את המוסד לביטוח לאומי להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה עקב חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה, בהם אסבסט, צבעים ומדללים. הנתבע הכחיש את הטענה, וטען כי התובע לא סיפק תשתית עובדתית לחשיפתו הנטענת. בית המשפט מצא את ראיות התובע משכנעות חלקית, וביסס את חשיפתו לאסבסט ולחומרים המשמשים לעיבוד מתכת. עדותו, שנתמכה על ידי עד, תיארה חשיפה עקבית, אם כי לא יומיומית, לאורך תקופה ארוכה. בית המשפט קיבל את גרסתו למרות סתירות מסוימות והקושי להוכיח חשיפה לחומרים מסוכנים שנים לאחר מכן. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את טענתו בדבר חשיפה לצבעים ומדללים, ומצא את תצהירו כללי מדי. מאחר שהתובע עבד בשמש במשך ארבע שעות ביום, הסיק בית המשפט כי נחשף למוצרי מתכת, גם לאחר שהפך למנהל עבודה. השופטת הגיעה למסקנה כי קיימת תשתית עובדתית מספקת המצדיקה בדיקה רפואית לקביעת הקשר הסיבתי בין מחלתו של התובע לבין סביבת עבודתו ואפשרה לנתבעת זמן להציג עמדה בתביעה על סמך העובדות שנקבעו. אם הנתבע לא יגיש עמדה עד למועד שנקבע, ימונה מומחה רפואי. פסק הדין הדגיש את האתגרים שבהוכחת חשיפה לחומרים מסוכנים והציע הקלה מסוימת בכך שהתיר בדיקה רפואית על בסיס תשתית עובדתית סבירה.