בצה"מ 44323-02-24

תקציר

בית המשפט בחן צו הריסה מנהלי של תחנת דלק שנבנתה לכאורה באופן בלתי חוקי. המבקש טען כי התחנה הוקמה מכוח היתר בניה, ואילו המשיבה, רשות האכיפה, טענה אחרת. עוד טען המבקש כי נפלו פגמים חמורים בהחלטת הרשות להוציא את הצו, שכן מקבל ההחלטה לא היה מודע לקיומו של ההיתר, והעבודות בקרקע היו לצורך שיפוץ תחנת דלק קיימת. בית המשפט מצא צדק בטענות המבקש. התברר כי הרשות לא התייעצה עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים טרם הוצאת הצו, וביססה את החלטתה על מידע שגוי בנוגע ללוח הזמנים של הבנייה. זאת ועוד, הרשות לא הבהירה פרטים מהותיים, כגון אי התאמה בין שתי תכניות אתר שונות שהציגו המבקש והמשיב, שבאחת מהן הוזכרה תחנת דלק ואילו בשנייה לא. בית המשפט הדגיש כי הליך ההתייעצות היה לקוי, והושמטו פרטים חשובים, שהיו יכולים להשפיע על ההחלטה. בנוסף, הציג המבקש טענות ומסמכים התומכים בטענתו, אותם המשיב לא הפריך. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי לא התקיימו הדרישות להוצאת צו ההריסה וביטל את הצו. עם זאת, פסק הדין לא נתן לגיטימציה למצבה הנוכחי של תחנת הדלק, והותיר לרשות מקום לנקוט בפעולות ראויות אחרות. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, והוענקה לו זכות ערעור כדין.