עפ"ס 31026-05-25

תקציר

בבקשה, להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של פסק דין בעפ"ס 31026-05-25 (בית המשפט העליון)** **מבוא** פסק הדין דנן עוסק בערעור על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות לפיה השופט (ה"מותב") לא פסל עצמו מלדון בתביעה. עיקר המחלוקת נסוב סביב טענת המערערת לקיום חשש למשוא פנים או ניגוד עניינים, הנובע מקשר לכאורה בין המתמחה העובדת אצל המותב לבין אמם של התובעים, אשר היא אשתו של אחד הנתבעים (המשיב 3) ואמו של אחד התובעים (המשיב 3, המייצג את האחים). **הרקע העובדתי וההליכים הקודמים** 1. **התביעה העיקרית:** המשיבים 1 ו-2 (האחים) הגישו תביעה כספית נגד המערערת והמשיב 4. אביהם של האחים, המשיב 3, מונה כמיופה כוחם. 2. **תביעה מקבילה:** מתנהלת תביעה כספית נוספת שהגיש המשיב 4 נגד המערערת באותו בית משפט. 3. **בקשה לאיחוד והעברה:** המערערת הגישה בקשה לאיחוד הדיון בשתי התביעות ולהעברתן לבית משפט השלום בנתניה. בבקשה זו הועלתה לראשונה סברה שלפיה המותב מכיר את אמם של האחים. בקשה זו נדחתה על ידי נשיא בתי משפט השלום במחוז מרכז וסגנו. 4. **הדיון בבקשת הפסלות:** במהלך דיון ביום 29.4.2025, המותב התייחס לטענה בדבר היכרות אפשרית עם אמם של האחים (עו"ד אבנית אביזמר). הוא הבהיר כי אינו מכיר אותה אישית, אך נודע לו כי למתמחה העובדת אצלו (פחות מחודש) ישנה היכרות מסוימת עם עו"ד אביזמר. המותב הדגיש כי המתמחה אינה מעורבת בהליך, מלבד הדפסת כתבי טענות, ואינה צד להליך. לכן, סבר כי אין עילת פסלות. 5. **בקשת הפסלות:** המערערת ביקשה מהמותב לפסול עצמו, "בשל החשש לקיום משוא פנים או ניגוד עניינים". 6. **החלטת המותב:** המותב דחה את בקשת הפסלות, וקבע כי לא מתקיימת עילת פסלות. 7. **הערעור:** המערערת הגישה ערעור על החלטה זו בפני בית המשפט העליון. **ניתוח העקרונות המשפטיים וחידושים בפסק הדין** **א. עילת הפסלות - מבחן אובייקטיבי וסובייקטיבי** * **העיקרון:** על פי סעיף 77א(א1)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, שופט יפסול עצמו אם "צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת". מבחן הפסלות הינו חיצוני ואובייקטיבי – האם האדם הסביר, מן הצד, יראה בקשר הקיים חשש למשוא פנים או ניגוד עניינים. * **יישום בפסק הדין:** המערערת טענה לחשש כאמור, בעקבות קשר נסיבתי לכאורה שנוצר דרך המתמחה. בית המשפט העליון, בהתאם להלכה הפסוקה, בחן את טענות המערערת לאורו של מבחן זה. **ב. "פסלות נגזרת" או "שרשרת פסלות"** * **חידוש/הבהרה:** פסק הדין מתייחס לראשונה (בהקשר זה, ובהתבסס על האזכור של ע"פ 11097/08 כהן) לטענה מסוג "פסלות נגזרת" או "תגובת שרשרת". המערערת טענה כי הקשר בין המותב למתמחה שלו, אשר לה היכרות עם אמם של האחים, אשר לה קשר עם המשיב 3 והאחים, מקימה קרבה ממשית. * **ההלכה:** בית המשפט העליון מאמץ את הקביעה כי "פסלות נגזרת" הינה "חלשה מן העילה המקורית" והיא נחלשת ככל שמתרחקים מן הנסיבות שהיו עשויות להקים עילת פסלות "מקורית" עבור השופט עצמו. * **הקשר לעניין כהן:** בית המשפט מצטט את עניין כהן, שם נקבע כי קשר עבודה מקצועי בין שופט לעורך דין אינו בהכרח מקים עילת פסלות, אם אופיו אינו כזה שיש בו כדי להשפיע על שיקול דעתו של השופט. * **יישום בענייננו:** בית המשפט קבע כי הקשר בין המותב למתמחה היה קשר עבודה בלבד. המערערת לא הציגה ראיות לכך שהמתמחה הייתה מעורבת יותר מאשר בהדפסת מסמכים. כמו כן, ההיכרות בין אמם של האחים (ובתה) לבין המערערת לא הוכחה כמשמעותית. נוכח זאת, טענת ה"פסלות הנגזרת" נדחתה. **ג. טענות הנוגעות לניהול ההליך וסדר הדין** * **הבחנה בין ניהול הליך לפסלות:** בית המשפט העליון מדגיש, בהתאם להלכה פסוקה, כי טענות הנוגעות לעשייה השיפוטית (אופן ניהול ההליך, החלטות דיוניות) אינן מקימות כשלעצמן עילת פסלות. מקומן של השגות אלו הוא בערעור על ההחלטות הדיוניות, ולא במסגרת בקשת פסלות. * **הלכה מחייבת:** "טענות בנוגע לעשייה השיפוטית אינן מקימות עילת פסלות, והמקום הראוי לדיון בהשגות על החלטות דיוניות אינו בהליכי פסלות אלא בהליכי ערעור מתאימים". * **מניעת "מקצה שיפורים":** בית המשפט חוזר על הלכה ידועה לפיה ערעור פסלות אינו הזדמנות להציג טענות או ראיות שלא הוצגו במסגרת בקשת הפסלות המקורית (ע"א 3795/23 נהוראי). * **ניסוח בוטה:** בית המשפט מעיר בחומרה על ניסוח בוטה של טענות בבקשה לאיחוד הדיון, ומציין כי הליך פסלות אינו "מסע דיג" אחר חייו של השופט (ע"א 5203/23 פלוני). **ד. סיום עבודת המתמחה** * **רלוונטיות:** בית המשפט קבע כי טענות בדבר היכרות בין המתמחה לאם האחים אינן רלוונטיות עוד, נוכח סיום עבודתה של המתמחה אצל המותב. * **נימוק משלים:** גם אלמלא סיום העבודה, כאמור לעיל, בית המשפט לא היה מקבל את טענות המערערת לגופן. **ה. הוצאות** * **חריג לכלל:** בנסיבות העניין, ובמידה רבה "לפנים משורת הדין", בית המשפט העליון דחה את הערעור מבלי להטיל צו להוצאות לטובת אוצר המדינה. הדבר מרמז על רגישות מסוימת למצב, אף לדחיית הערעור. **סיכום ומשמעויות** פסק הדין מדגים יישום קפדני של דוקטרינת הפסלות, תוך הבחנה ברורה בין ליקויים לכאורה בניהול ההליך לבין חשש אמיתי למשוא פנים או ניגוד עניינים. בית המשפט מחזק את ההלכה לפיה יש להשתמש בהליכי פסלות במשורה, ואינם מהווים תחליף לערעור על החלטות דיוניות. כמו כן, פסק הדין מחדד את גבולות טענת "פסלות נגזרת", ומציב רף מחמיר להוכחתה, במיוחד כאשר מדובר בקשרים עקיפים או "רחוקים" מן השופט עצמו. הדגש על המבחן האובייקטיבי והיעדר ראיות מוצקות לקרבה משמעותית, הובילו לדחיית הערעור.