ע"א 2142/21

תקציר

פסק הדין נסוב סביב פרשנותם של סעיפים 85 ו-9 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, בדבר פרק הזמן לתיקון שומות המס והתנאים לשיעורי מס רכישה מופחתים, בהתאמה, בפרט בעת רכישת דירה מקבלן. בית המשפט מבהיר את כוונת המחוקק העומדת מאחורי ההוראות ומדגיש כי רכישת דירה מקבלן כרוכה במצב ייחודי בו ייתכן שלרוכש לא תהיה חזקה בדירה באופן מיידי, ובכך יתאפשר זמן נוסף למכירת דירה נוספת. המנגנון הדו-שלבי המובנה בחוק קובע כי לא ניתן יהיה להשלים את שומת המס עד תום התקופות המפורטות בכל חלופה המנויה בסעיף 9. טפסי הדיווח בהם השתמשה המערערת, המחייבים את הרוכשים להצהיר על כוונותיהם, אינם גוברים על הוראות החוק המפורשות. מכאן, שההקלה במס רכישה אינה מותנית בהצהרה מוקדמת. בנוסף, עקרון סופיות השומה – אף שהוא מרכזי בדיני המס – אינו מוחלט ויש לאזן אותו עם עקרונות אחרים, כגון גביית מס אמיתית. במקרה זה, המחוקק קבע כי השומה הסופית צריכה להיעשות לאחר תקופה מסוימת, תוך הבטחת עמידה בתנאים להקלה במס. לפיכך, הערעור, שביקש להאריך את פרק הזמן לתיקון שומה לפי סעיף 85, נדחה. המערערת חויבה לשאת בהוצאות המשיבים, בסך כולל של 30,000 ₪. השופט ח' קבוב והמשנה לנשיא א' פוגלמן מסכימים עם ההחלטה.