רע"א 668/20

תקציר

המבקש ביקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד, שאישר החלטה קודמת של בית משפט השלום בראשון לציון במחלוקת על קביעת נכות בעקבות שתי תאונות דרכים מוכרות הקשורות לעבודה. בשנת 2014 נגרמו למשיב נזקי צוואר וגב בתאונה הראשונה, שבגינה לא הוגשה תביעת נכות. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 2017, חווה המשיב תאונה נוספת, שבעקבותיה נקבעו לו 24% נכות לצמיתות על ידי ועדה רפואית. המשיב הגיש תביעה נגד המבקשת, מבטחת הרכב, מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. המבקש ביקש להביא ראיות כדי לערער על ממצאי הוועדה, בטענה כי הוועדה התעלמה מהתנאים המוקדמים של המשיב. שתי הערכאות הנמוכות דחו את הבקשה, וציינו כי הוועדה בחנה את עברו הרפואי של המשיב על סמך מסמכים זמינים ובירורים מפורטים, ולא מצאה בסיס להתיר ראיות נוספות. לפיכך נדחו הערעורים, תוך הדגשה כי ההחלטה להתיר ראיות סותרות צריכה להיות נדירה ורק במקרים חריגים. למרות ההסבר התמציתי שסיפקה הוועדה, פסק הדין אישר כי הם אכן מודעים לרקע הרפואי. משכך, הבקשה נדחתה, ולא נפסקו הוצאות בשל אופיו הגבולי של התיק.