ת"פ 31409-11-19

תקציר

הכרעת הדין דנה בכשירותו הנפשית של הנאשם לעמוד לדין. על פי סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי, אם נאשם לוקה בנפשו או לקוי ולכן אינו מסוגל לעמוד לדין, יופסקו ההליכים נגדו. על בית המשפט לקבוע האם הנאשם נופל לקטגוריה זו. במקרה זה, חוות דעתו של הפסיכיאטר המחוזי, ד"ר שוורצמן, קבעה כי הנאשם כשיר לעמוד לדין, שכן הבדיקה הקלינית לא הראתה סימנים של הפרעות חשיבה והנאשם הבין את מהות ההליך. עם זאת, הפסיכיאטר מטעם ההגנה, ד"ר ינקו, טען כי הנאשם היה חסר שיקול דעת ותובנה וסבל מליקויים רגשיים והתנהגותיים ניכרים, המטילים ספק ביכולתו לעמוד לדין. השופט שקל את תשובותיו של הנאשם לשאלותיהם, שהעידו על הבנה של ההליך ומשפחתו, והותירו אצל השופט רושם בלתי אמצעי שסתר את חוות דעתו של ד"ר ינקו. השופט הגיע למסקנה כי לנאשם הבנה בסיסית של ההליך המשפטי, גם אם לא ברמה גבוהה, ולכן הנאשם כשיר לעמוד לדין. באשר לתנאי השני, הסכימה השופטת עם חוות דעתו של ד"ר שוורצמן כי התפרצויותיו לסירוגין של הנאשם וסף הגירוי הנמוך שלו אינם מהווים "מחלת נפש" כהגדרתה בחוק. על פי הפסיקה, מחלת נפש מתייחסת למי שסובל מפגיעה חמורה בשיפוט ובתפיסת המציאות, שאינה עניינו של הנאשם. השופט התייחס לפסקי דין קודמים שהרחיבו את ההגדרה של "מחלת נפש" כך שתכלול מצבים פסיכוטיים, אך לא כללו נוירוזה, פסיכופתיה או הפרעות אישיות. טענתו של ד"ר ינקו כי תרופת הנתבע עלולה לגרום למצבים פסיכוטיים לא הוכחה ולא נחשבה סיבה מוצדקת להפסקת ההליך. זאת ועוד, אין די במכתבו של ד"ר שוורצמן מלפני למעלה מ-25 שנה, בו נכתב כי הנאשם אינו מסוגל לעבוד, כדי לסתור את דעתו הנוכחית לפיה הנאשם כשיר לעמוד לדין. בהתבסס על הראיות וחוות הדעת שהוצגו, קבע השופט כי הנאשם לא עמד בתנאים של אי כשירות פרוצדורלית והוא כשיר לעמוד לדין. לפיכך יימשכו ההליכים נגדו, ועל הנאשם למסור תשובה לאישום ביום 21.11.22. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ביום 23.10.22.