ע"ו 56506-11-10

תקציר

שני ערעורים אלה מערערים על החלטת ועדת הערר של בית משפט השלום בחיפה בנוגע לבקשות להכרה והטבות לפי חוק נכים מרדיפות הנאצים. המבקשים, אח ואחות שנמלטו מלוב עם משפחתם במהלך מלחמת העולם השנייה, ערערו על החלטת הוועדה שדחתה את טענותיהם בגין אי הוכחת עילה לרדיפה. עם זאת, הוועדה הורתה גם כי לאור החלטה מנהלית שהתקבלה לאחרונה, יוכרו המבקשים כזכאים לתשלומים חודשיים לפי החוק החל מאפריל 2010. הן המערערים והן המשיב טענו כי הוועדה לא נתנה אמון בהצהרות המבקשים. בית המשפט מצא כי בריחת המבקשים נגרמה הן בשל הפצצות בעלות הברית והן בשל פחד מפני הנאצים, ודי היה בכך כדי לבסס עילה לרדיפה. עוד נקבע כי הודעותיהם המפורטות של המבקשים, שניתנו כעשר שנים קודם לכן, מאששות את עדויותיהם. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי המבקשים הוכיחו את עילת הרדיפה, והיו זכאים להכרה ולהטבות על פי החוק מאפריל 2007 ואילך, תוך איזון בין הרחבת הזכאות לנפגעי נאצים לבין הימנעות מנטל כלכלי מיותר. יצוין, כי הימנעותה של המשיבה מלשלוח את מכתבי הדחייה בדואר רשום – כנדרש בחוק – משמעה שההחלטות לא היו "חלוטות", וזכאותם של המבקשים החלה ממועד טענותיהם הראשוניות.