ת"א 239/93

תקציר

בית המשפט מצא כי לתובעים, בעלי דירות בבניין עורפי, הייתה זכות להשתמש בכביש גישה העובר בחצר הבניין הקדמי. זכות זו הייתה תוצאה של הסכם בין בעל הבניין הקדמי, פינקל, לבין בעלי הבניין האחורי. בהסכם נקבע כי הכביש ייסלל בהסכמתו של פינקל וימומן ברובו על ידי בעלי הדירות בבניין העורפי, שגם להם תהיה זכות להשתמש בכביש. זכות שימוש זו חלה על בעלי הדירות ואורחיהם, והיא הייתה אמורה להירשם בטאבו, אך נפלה טעות. למרות שהבניין הקדמי והחצר הצמודה אליו נמכרו לגולדבליט בתנאי שהם נקיים מזכויות צד ג', בית המשפט מצא כי גולדבליט פעל בחוסר תום לב משום שהיה מודע לשימוש של התובעים בכביש הגישה אך בחר שלא לחקור. משכך, זכות השימוש של התובעים קודמת, וגולדבליט מחויב לכבד אותה ולהשתתף בהוצאות תחזוקת הכביש. פסק הדין גם מחייב רישום זכות שימוש זו בטאבו, פוסק לתובעים הוצאות בסך 15,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין, ומורה לגולדבליט להימנע מלהפריע לעבודות התחזוקה בכביש הגישה.