בג"צ 8286/19

תקציר

בניתוח מפורט של תחולת סעיף 206(ב1) לפקודת העיריות, בחן בית המשפט את החלטת שר הפנים לסיים את כהונתו של העותר כראש המועצה המקומית ירכא. בפסק הדין נקבע כי אמות המידה וההחלטות שהתקבלו על ידי המשיבים אינן מספקות ואינן עולות בקנה אחד עם לשון החקיקה, תכליתה או העקרונות הדמוקרטיים העומדים על הפרק. הפקודה, שתוקנה בשנת 2004, נועדה להבטיח אישור תקציבי במועד על ידי הרשויות המקומיות תוך שמירה על זכויות דמוקרטיות ואוטונומיה של השלטון המקומי. למרות שכהונת המועצה מסתיימת באופן אוטומטי ללא תקציב במועד, סיום כהונת ראש הרשות מחייב שיקול דעת של השר. ניסיונותיה של העותרת לאשר את התקציב נתקלו בהתנגדות בלתי מבוססת, שנבעה בעיקר ממניעים אישיים-פוליטיים ולא משיקולים כספיים מהותיים או הצעות קונקרטיות. החלטת השר הוגדרה כמוגזמת, שכן היא לא שקלה כראוי את זכות הבחירה הדמוקרטית ואת האוטונומיה של השלטון המקומי. נקבע כי אם המשך תפקידו של ראש הרשות לא יסכל את אישור התקציב, אין צורך בהדחתו. בית המשפט שם דגש על בחינת ההתנהגות והאחריות של כל הצדדים בדיוני אישור התקציב. העותר פעל על פי תפקידו, בתמיכת שיקול דעתם המקצועי של המועצה המקומית וגורמי משרד הפנים, בעוד שהחסימה המתואמת של האופוזיציה נעדרה הצדקה. בית המשפט הגיע למסקנה כי סיום בלתי מוצדק זה חותר תחת כוונת המחוקק של החוק ופוגע בעקרונות דמוקרטיים, ומביא לביטולו ולהשבת העותר.