עת"מ 56493-01-13

תקציר

פסק הדין מקבל את העתירה לאפשר איחוד משפחות בישראל לאדם הנשוי לאזרחית ישראלית. בפני העותר, שאינו אזרח ישראלי, עמדו שני מכשולים: טענה לנישואים כפולים ורישום פלילי. בית המשפט טען כי טענת הנישואין הכפולים אינה תקפה, שכן אין כל ראיה לקשר של העותר עם אשתו הראשונה לאחר גירושיו ממנה. יתר על כן, מסמך הגירושין, למרות שהוגדר כ"גירושין הניתנים לביטול", היה תקף ואשתו הראשונה של העותר התגוררה מחוץ לישראל. באשר לרישום הפלילי, בית המשפט הכיר ברלוונטיות שלו בבחינת בקשות לאיחוד משפחות ובזכותו של שר הפנים לסרב לבקשה מטעמים של שלום הציבור. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי החלטת המשיב צריכה לאזן באופן סביר בין אינטרסים שונים, ובראשם זכותו של העותר לחיי משפחה. העותר התגורר שנים רבות בישראל, אב לארבעה ילדים ונשקפת ממנו סכנה פחותה בשל אופיו של החומר המודיעיני, שלא התבסס על כתב אישום או הרשעה כלשהם. לפיכך, ההחלטה לסרב כניסה על סמך מידע זה הייתה בלתי סבירה ופגעה באופן בלתי מידתי בזכותו של העותר לחיי משפחה. משכך, הורה בית המשפט על קבלת העתירה ואיחוד משפחות בהתאם לנוהלי המשיב, תוך פסיקת הוצאות לעותרים בסך 15,000 ₪.