עב"ל 48307-05-10

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בעניין גמלת הבטחת הכנסה של המערערת. הערעור מערער בעיקר על ממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי ועל המשקל שייחס לעדויות ולראיות שהוצגו. ערכאת הערעור מכבדת את ממצאיו של בית הדין האזורי, מה גם שניתנה לו הזדמנות לצפות ישירות בעדים. בית המשפט המחוזי שקל בכובד ראש את הסתירות בסיפורו של המערער ומצא כי טענתו לוקה בחוסר אמינות בשל סתירות אלה. זאת ועוד, החלטת המערערת שלא להביא עדים תומכים או שמאים מומחים החלישה את טענותיהם. עוד הדגיש בית המשפט כי חוק הבטחת הכנסה מתחשב בהכנסה שמקורה בנכסים, לרבות רכוש, גם אם לא הופקה הכנסה בפועל. במקרה דנן, טענת המערערים כי הבניין הישן שלהם משמש כמחסן בלבד לא הייתה משכנעת. מטרת החוק, כרשת ביטחון סוציאלית, היא לסייע לנזקקים באמת ולא לבעלי רכוש לא רשום. בעוד שהמערערת עלולה להיתקל בקשיים מעשיים בביצוע העסקה בנכס, אפשרויות חלופיות כגון מכירה לבני משפחה או השכרתו כמחסן הן אפשריות. ככלל, המערערים לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס טענתם, ומשכך מתקבלת החלטת בית הדין האזורי. ערעור זה נדחה, ולא נפסקו הוצאות למי מהצדדים.