ע"א 27940-06-21

תקציר

הערעור בעקבות מחלוקת על גובה דמי השכירות בנכס מושכר מוגן בין המשיב, המשכיר, לבין המערערת, השוכרת, נדחה. הנכס המדובר, הממוקם באזור סטלה מאריס בחיפה, מאכלס כיום בסיס ימי ואנטנה ומיועד לשימוש מלונאי ומגורים על פי התב"ע הרלוונטית. המערערת משתמשת בנכס לשטחי משרדים עבור מערכת הביטחון. הצדדים הסכימו בעבר על סכום דמי שכירות, שתוקפו פג בדצמבר 2014. משעלו הניסיונות להסכים על סכום חדש לדמי שכירות, הגיש המשיב תביעה. בית המשפט לשכירות מינה שמאי מומחה, שסבר כי דמי השכירות החודשיים צריכים לעמוד על 132 אלף שקל, בהתבסס על פוטנציאל הנכס לשימוש מלונאי ומסחרי, הייעוד בתוכנית העירונית. בית המשפט לשכירות אימץ את חוות דעתו של המומחה והורה למערערת לשלם למשיב דמי שכירות חודשיים בסך 132,000 ₪, החל מחודש אוקטובר 2017, בתוספת הוצאות ושכר טרחת עורך דין. המערערת ערערה על החלטה זו, וטענה כי יש לחשב את דמי השכירות על בסיס הייעוד החוזי לשימוש משרדי וכי בית המשפט לשכירות התעלם משיקולי צדק. עם זאת, בית הדין לערעורים אישר את פסק דינו של בית הדין לשכירות, ולא מצא כל פגם בניתוחו. בית הדין לערעורים הסכים כי דמי השכירות בשוק החופשי צריכים להתבסס על השימוש הפוטנציאלי בנכס על פי התב"ע, ללא השפעה על מעמד הדיירות המוגנת. יתר על כן, בית המשפט קבע כי הערכת המומחה הייתה יסודית ובלתי משוחדת, ובצדק הסתמך עליה בית המשפט לשכירות. בדחותו את הערעור, הורה בית המשפט למערערת לשלם למשיב הוצאות בסך 7,500 ₪.