בר"ע 47379-08-19

תקציר

בית הדין החליט שלא לקבל את בקשת החופשה לערעור על תביעת פיטורי עבודה. השופט קבע כי ההחלטה לפטר עובד מבית ספר בשל סגירת תכנית הייתה נתונה לשיקול דעתה של הנהלת בית הספר ולא נמצאה ראיה לקשר בין פעילותו הייצוגית של העובד לבין פיטוריו. השופט הדגיש כי ערכאת הערעור ממעטת להתערב בהחלטות הנוגעות לסעד ביניים, ובמקרה זה החלטת בית המשפט המחוזי התבססה על ראיות עובדתיות. יתר על כן, מתן סעדי ביניים, כגון הוראה על החזרת העובד, עלול לגרום לשיבושים במהלך שנת הלימודים ולהשפיע על התלמידים. כמו כן, הבקשה לא פעלה בהתאם לנוהל סכסוך קיבוצי, כפי שטענו המבקשים, ולא הוגשה במועדים הנדרשים. עוד ציינה השופטת כי החלטת בית הדין האזורי הייתה תיאורטית והותירה מקום לאפשרות שהפיטורים יהיו בלתי חוקיים אם אכן נבעו מפעילות ייצוגית של העובד. עם זאת, לא ניתנה רשות ערעור, וההחלטה התקבלה מבלי לבקש תגובה מהמשיב, בשל דחיפות העניין והסבירות לגרימת נזק לצדדים שלישיים. הבקשה נדחתה ולא נפסקו הוצאות.